שפיפון
Pseudocerastes persicus fieldi


נחש עבה ומגושם. גוון הגוף חום אפור ולאורך הגוף כתמים מלבניים, לא סדורים, בצבע הכהה מהגוון הכללי של הגוף. בצדי הראש כתם חום הנמשך לאחור וכולל בתוכו את העין. מעל העיניים זוג קרניים המצופות בקשקשים קטנים. הראש רחב מאוד ונבדל משמעותית מהצוואר. האישונים מאונכים.

עד 930 מ”מ ( לרוב קצר יותר ).

מאכלס קרקעות מישוריות וערוצי ואדיות במרכז ובדרום מערב הנגב.

נחש אטי ומגושם המתקדם בזחילה נחשונית ובזחילה לוליינית, ולעתים אף בזחילה קווית. הפעילות ברובה לילית, ובימים קרירים אורב לטרף גם בשעות היום. כאשר מוטרד או חש מאוים, משמיע קולות נשיפה רמים באמצעות הוצאת אוויר. ציד הטרף מתבצע הן בזחילה וחיפוש אקטיבי והן ממארב בנקודות אסטרטגיות, דוגמת פתחי מחילות של מכרסמים. פרטים צעירים ניזונים בעיקר מלטאות, והבוגרים ניזונים ממכרסמים ומציפורים. בשונה מבני הסוג “עכן”, השפיפון אינו נוהג להתחפר בחול. בחודשים אוגוסט וספטמבר מוטלות עד 02 ביצים, והן בוקעות כחודש לאחר ההטלה.

איראן, ירדן, ישראל, מצרים, סוריה, עיראק וערב הסעודית. סכנה לאדם: מקרי הכשה של שפיפון נדירים למדי בישראל והבודדים שתוארו עד כה כללו סימנים מקומיים בלבד דוגמת כאב, נפיחות ונמק.

author nameנכתב על ידי אביעד בר וגיא חיימוביץ

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת צפע מצוי
צפע מצוי
צפע מצוי
תמונה מאת צפע חרמון
צפע חרמון
צפע חרמון
תמונה מאת אפעה
אפעה
אפעה
תמונה מאת עכן קטן
עכן קטן
עכן קטן