ישימונית מצויה
Stenodactylus sthenodactylus sthenodactylus
שממית בעלת גוון גוף אפור או חום. הגב, הראש והרגליים מעוטרים בדגם לא סדור של כתמים כהים ובהירים מהצבע הכללי, הבטן לבנה. על הזנב טבעות כהות ובהירות לסירוגין. הראש קצר ורחב משמעותית מן הצוואר. הזנב נתיק אך מרבית הפרטים שנצפים בטבע שומרים על זנבם המקורי. הזכר קטן במעט מן הנקבה.
עד 107 מ”מ ( 60 מ”מ לא כולל הזנב ).
נגב, מדבר יהודה, בקעת ים המלח, בקעת הירדן וחולות מישור החוף.
שממית קרקעית המאכלסת בתי גידול המאופיינים באדמות לס, חול יציב ומצעי ערוצי נחלים. הפעילות לילית, וכשאינה פעילה מוצאת מחסה במחילות מכרסמים או תחת מחסות הפזורים על פני השטח. התזונה מתבססת על פרוקי רגליים. החל מחודש מאי מתרחשים כמה מחזורי הטלה, בכל תטולה עד שתי ביצים. הביצים מוטלות בגומחות הנחפרות בקרקע או תחת מחסות, ובוקעות בין חודשיים לשלושה חודשים לאחר הטלתן.
אלג’יריה, אריתריאה, אתיופיה, ירדן, ישראל, לוב, מאוריטניה, מאלי, מצרים, מרוקו, סהרה המערבית, סודאן, סוריה, ערב הסעודית, קניה ותוניסיה.
מפת תפוסה נוכחית
נדירות | |
---|---|
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום |