צפע מצוי
Vipera palaestinae
הגדול והכבד מבין הנחשים הארסיים בישראל. גוון הגוף נע מחום בהיר (בדרום מישור החוף) עד לאפור כהה (ברמת הגולן). לאורך גבו עובר קו עקלתון, לעתים קרובות לא רציף. על הראש שני פסים המתחילים בין הנחירים ונמשכים לאחור תוך יצירת צורת V. הראש רחב מהגוף ויוצר צורת משולש. בדומה לשאר בני המשפחה, הקשקשים שעל הראש דומים לאלו שעל הגוף ואין קשקשי מגן ראש. האישונים מאונכים.
עד 1360 מ”מ ( לרוב קצר יותר ).
נפוץ מקו באר-שבע בדרום ועד לגבול הלבנון בצפון, למעט במדבר יהודה. נמצא לעתים בתחומי יישובים אשר מחוץ למפת התפוצה המתוארת.
הנפוץ מבין הנחשים הארסיים בישראל, מאכלס מגוון רחב של בתי גידול בסביבה ים תיכונית, בכללם בתי גידול חוליים. נפוץ מאוד סביב משכנות האדם. הפעילות בקיץ בעיקרה לילית, אך בעונות המעבר פעיל גם בשעות היום. במשך היום נמצא לעתים כשהוא מגולגל במקום מוצל או תחת מחסה. מין זה הוא פעיל קרקע אך מיטיב לטפס על עצים, שיחים וגדרות, ולא אחת חודר גם לבתים. ההתקדמות בזחילה נחשונית. המזון כולל מכרסמים, ציפורים, לטאות ונחשים, הניצודים תוך כדי התקרבות אטית או מארב. בחודשים יולי עד אוגוסט מוטלות עד 03 ביצים המודבקות זו לזו. בקיעות מתחילות בחודש ספטמבר.
ירדן, ישראל, לבנון וסוריה.
נכתב על ידי
| נדירות | |
|---|---|
| פגיעות | |
| אטרקטיביות | |
| אנדמיות | |
| המס' האדום | |
| פריפריאליות | |
| ערך IUCN | |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום |
