מעבר לתוכן העמוד

מרומית שחורה
Chlidonias niger

סימן אזהרה נכחד באזורנו
RE

המירומית השחורה מוערכת כמין שנכחד כמקנן באזורנו (RE). תהליך ההכחדה התרחש בעקבות ייבוש אגם החולה במהלך שנות ה- 1950 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של המין בארץ (הוא נצפה כאן כיום כחולף בלבד). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה המירומית השחורה כמין שנכחד באזורנו (RE).
RE הערכה אזורית נוכחית | RE הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה
סטטוס בארץ חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ קינן בעבר
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורת נוף בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים, ביצות
תצורות צומח סבך ביצה וגדות נחלים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן סבך גדה/צמחיה צפה
סוגי מזון חסרי חוליות, דגים
שיחור מזון במים
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

מין של שחפית קטנה יחסית ועדינה. כשאר המירומיות, תעופתה קלילה וקופצנית, ולעתים קרובות היא מלקטת חרקים קטנים מפני המים. בלבוש קיץ ניכרת בלבושה השחור כמעט כולו. כנפיה צרות וארוכות, זנבה קצר ומקורה צר ועדין.

חולפת נדירה למדי, שכיחה יותר באביב (עשרות בודדות). מקייצת לא מקננת נדירה ביותר בעמקים הצפוניים.
קיננה בעבר בעמק החולה, כ- 20 זוגות קיננו בחוף הצפוני של אגם החולה עד ל-1956, הקינון פסק בעקבות יבוש האגם (פז 1986, Shirihai 1996)

מקננת בביצות, אגמים ובריכות המוקפים סבך של צמחיה טבולה וצפה. הקן נבנה על גבי צמחיה צפה, לעיתים על הגדה קרוב למים.

לא נעשו כל מאמצים להשבת המירומית השחורה לקנן בישראל. הסבירות שהמין ישוב לקנן מבלי שייעשו מאמצים מכוונים להשבתו הם נמוכים, בשל העובדה שאין כיום בארץ מקווי מים גדולים עם סבך של צמחיה טבולה וצפה.

המרומית השחורה נכחדה כמקננת בישראל במהלך ייבוש אגם החולה, בשנות החמישים של המאה הקודמת. הסבירות שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכת כנמוכה.

זהו מין בעל תפוצה הולארקטית רחבה. מאכלס מקווי מים רדודים וצלולים בפנים היבשת. עיקר המזון דגיגים ומגוון של חסרי חוליות אקוואטיים. מרבית האוכלוסיות נודדות.

  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.

תפוצה בישראל

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


הפרש שפע יחסי 1990-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
8 12 12 21 19

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

שפע יחסי 1980-1990 לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
5 14 14 17 22

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש תפוסה 1990-2020
מידע חסר אין שינוי עלייה בתפוסה ירידה בתפוסה
6 35 1 9

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
80 עד 100 50 20 עד 30 אין שינוי -20 עד -30 50- -80 עד -100 מידע חסר
0 4 2 22 12 14 11 16

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

שחף לבן-עין
שחף צהוב-רגל
שחפית גמדית
שחף ארמני