עיט צפרדעים
Clanga clanga
גורמי סיכון | התחשמלות והתנגשות בכבלים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס בתי הגידול באזורי הנדידה והחריפה, ציד ולכידה, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים |
---|
הינו דורס בינוני-גדול, יותר גדול מעיט החורש וקטן יותר מעיט ערבות, עם חפיפה מסויימת במידות. שלושת המינים עשויים להיות דומים מאוד.
העיט כהה מאוד, בעל כנפיים רחבות ומרובעות וזנב קצר. הצעירים כמעט שחורים ובעלי כתמים לבנים על סוככות העל-כנף, כך שבעמידה נראה גבם מנוקד.
פרט בוגר חסר ניקוד על הגב והם מעט בהירים יותר. בדאייה האמה מאוזנת והיד מושפלת, כך שהכנף נראית מקושטת כלפי מטה. בכל הגילאים קיים גם מופע בהיר ונדיר הקרוי 'fulvescens', והוא נפוץ יותר בחלקה המזרחי של תפוצתם. במופע זה הגוף והסוככות בצבע קרם-חולי או צבע אדמה-צהבהב. כמו כן נראים מופעי ביניים בין "fulvescens' למופע הרגיל.
בעת זיהויו כדאי להסתמך על הצללית בזמן תעופה, דגם הכנף מלמעלה ומלמטה וצורת החזקת הכנף בדאייה. הצללית באופן כללי רחבה וכבדה יותר בהשוואה לעיט חורש, עם ראש וגוף גדולים יותר וזנב קצר יותר. היד מרובעת ומסתיימת בשבע "אצבעות" עמוקות (לעיט החורש צללית עדינה וצרה יותר, במיוחד ביד, שמסתיימת ב"אצבעות" פחות עמוקות - האצבע השביעית קצרצרה. הראש קטן וצר יותר והזנב ארוך מעט בהשוואה לעיט צפרדעים. לעיט הערבות כנף וזנב ארוכים יותר, עם ראש וצוואר ארוכים ובולטים יותר משל שני המינים האחרים).
ישנן עדויות היסטוריות לפיהן עיט הצפרדעים קינן בארץ אך עם זאת, לאחר בדיקה מחודשת של נתוני התפוצה ואופי בית הגידול שלו ושל קרובו הקטן יותר, עיט החורש, הגיעו למסקנה שסביר יותר להניח שהיה זה עיט החורש שקינן בישראל ושנצפה כאן היום בנדידה בלבד (הצופה 2004).
כיום עיט הצפרדעים הינו חורף נפוץ למדי בישראל, בעמקים הצפוניים, במישור החוף ובשפלת יהודה ונדיר יחסית במרכז הארץ. הוא מגיע באוקטובר-נובמבר ועוזב בפברואר-מרץ וריכוזי החריפה העיקריים שלו (מהעיקרי ביותר לעיקרי פחות) הם בעמק החולה, עמק בית שאן, עמק יזרעאל, עמק זבולון, עמק חפר, גוש דן ושפלת יהודה.
הוא היה חורף מצוי בכל החבל הים תיכוני עד לשנות ה-60 אך בעקבות הרעלות וציד קטנה האוכלוסייה בצורה משמעותית.
עיט הצפרדעים מקנן על עצים גבוהים ביערות, סמוך לאגמים או ביצות. הוא חורף בשדות מעובדים או מוצפים, נופי ביצה ובריכות דגים עם עצים גבוהים בחבל הים-תיכוני. בחורף מתרכזים לעיתים מספר פרטים ללינה משותפת על עצים גבוהים, בעיקר אקליפטוסים.
הוא צד מנקודות תצפית בולטות או בעת מעוף סריקה איטי בגובה בינוני, או מפתיע עופות מים בזמן מעוף גלישה מהירה בגובה נמוך מאוד. לעיתים צד תוך כדי הליכה בשדה. באזורי הקינון הוא ניזון בעיקר ממכרסמים ומעופות מים ואפרוחיהם. באזורי החריפה ניזון גם מדגים ופגרים.
הינו נדיר באירופה עם פחות מ-1,000 זוגות. ברוסיה ישנם כ-3,000 זוגות דוגרים וכ-1,000 נוספים יותר מזרחית באסיה. סה"כ האוכלוסייה העולמית כולה עומדת על לא יותר מ-10,000 פרטים (Bird Life International). חורף בדרום מזרח אפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה.
ציד, הרעלות מכוונות ולא מכוונות, התחשמלות, הרס בתי גידול ועוד משפיעים על אוכלוסיית עיט הצפרדעים (וייתכן שאף הכלאות עם עיטי החורש).
כיום המין נמצא בסכנת הכחדה. האוכלוסייה העולמית כולה מונה פחות מ-10,000 פרטים ולכן 150-200 הפרטים החורפים בארץ הינם נתח משמעותי מתוכה.
בעשורים האחרונים תועדו במזרח אירופה הרבה מקרים של זוגות מעורבים - עיטי צפרדעים ועיטי חורש, שככל הנראה מייצרים צאצאים פוריים. עדיין לא ברור אם תופעה זו היא חדשה, אך באזורים מסוימים באירופה מהווים הזוגות המעורבים למעלה מ- 50% מכלל זוגות עיטי הצפרדעים. נראה כי ההכלאה עם עיט חורש מהווה איום משמעותי על אוכלוסיית עיט הצפרדעים.
- גרניט, ב. ולבינגר, ז. 2004. עיטים חורפים בעמק החולה. העזניה 31, הוצאת טבע הדברים והחברה להגנת הטבע.
- פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
- פרלמן, י. וגרניט, ב. 2012. ניטור דורסים חורפים בישראל חורף 2010/11. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
- עמוד המין ב-Birdlife International
- Mendelssohn, H. 1972. The impact of pesticides on bird life in Israel. ICBP 11:75-104.
- Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
- Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
תפוצה בישראל
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
הפרש שפע יחסי 1990-2020
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
מידע חסר | ספורדי | אתרים מוגבלים | צפיפות נמוכה | צפיפות גבוהה |
---|---|---|---|---|
8 | 12 | 12 | 21 | 19 |
שפע יחסי 1980-1990
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).
מידע חסר | ספורדי | אתרים מוגבלים | צפיפות נמוכה | צפיפות גבוהה |
---|---|---|---|---|
5 | 14 | 14 | 17 | 22 |
הפרש תפוסה 1990-2020
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מידע חסר | אין שינוי | עלייה בתפוסה | ירידה בתפוסה |
---|---|---|---|
6 | 35 | 1 | 9 |
הפרש שפע יחסי 1990-2020
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
80 עד 100 | 50 | 20 עד 30 | אין שינוי | -20 עד -30 | 50- | -80 עד -100 | מידע חסר |
---|---|---|---|---|---|---|---|
0 | 4 | 2 | 22 | 12 | 14 | 11 | 16 |
נדירות | |
---|---|
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום |