יונת הסלעים מוגדרת בקטגוריית "מידע חסר" (DD). גורם הסיכון העיקרי שמאיים על יונת הסלעים הוא הכלאה עם יונת הבית המתורבתת, ואין בידנו די נתונים בכדי להעריך את שיעור היונים המוכלאות מתוך כלל האוכלוסייה ואת השפעת ההכלאות על עתידו של המין. במהדורה הקודמת של הספר האדום הוגדרה יונת הסלעים ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR), בשל הערכה שמרבית אוכלוסיות יוני הסלע בישראל הן מעורבות.

בתי גידול	מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני, אזור חקלאי כפרי
סטטוס בארץ	יציב
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, אירנו-טורני, סהרו-סינדי, סודני
תצורת נוף	הררי, מרחב כפרי, מרחב עירוני, מצוקים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	מצוקים, מבנים וחורבות
סוגי מזון	צמחי
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	זיהום גנטי - הכלאה עם זן מבויית

יציב מצוי בכל חלקי הארץ, אך נראה שכל האוכלוסיות מעורבות עם יוני בית.
עד לאמצע המאה ה-20 הייתה יונת הסלעים יציבה מצויה ביותר. להקות בנות אלפי פרטים (של מופע הבר הטהור) נראו ברוב חלקי הארץ. התרחבות השטחים המיושבים החל מאמצע המאה לוותה בהתפשטות יוני הבית, התערבותן בלהקות יוני סלע והעמדת צאצאים מעורבים. בשנות ה- 1980 אפשר היה עדיין לראות במזרח הארץ ובדרומה להקות גדולות (עשרות ומאות) של יוני-סלע במופע-הבר בלבד. אוכלוסיות טהורות אלה הלכו ונעשו נדירות יותר ויותר עם התרחבות השטחים המיושבים והחקלאיים והתפשטות יוני הבית והיונים המעורבות ובשנים האחרונות לא נותרו כמעט אוכלוסיות של יוני-סלע טהורות בלבד.
מלבד בעיית הזיהום הגנטי של יוני הסלע ניכרת גם התמעטות כללית במספרן לעומת סוף המאה ה-19, אז נראו להקות ענק במזרח יהודה, בשומרון ובגליל (טריסטרם 1864).

יוני הסלע מקננות באזורים הרריים, טרשיים ומצוקיים בכל חלקי הארץ, בעיקר ממזרח לקו פרשת המים. הן משוטטות ומחפשות מזון גם בשדות חקלאיים ובשטחי מרעה. היונים המעורבות מקננות גם בתחומי ישובים בכל הארץ.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.