מעבר לתוכן העמוד

כחל
Coracias garrulus

סימן אזהרה עתידו בסכנה
VU (C1)

השתתפו: יואב פרלמן, אסף מירוז, ליאור כסלו, זאב לבינג'ר, נעם וייס, אבנר רינות, עזרא חדד, עדו צורים, טוביה קאהן, יובל דקס, ירון בזר, עמיר בלבן, מנחם אדר, אוהד הצופה, רעי סגלי
תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

הכחל מוגדר כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל קצב הירידה המהיר בגודל האוכלוסייה, המוערך בלמעלה מ- 10% במשך 3 דורות (16.8 שנה). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הכחל כמין "בסיכון נמוך" (NT). השינוי במעמד המין משקף החמרה במצב האוכלוסייה, כמו גם שיפור ברמת המידע והבדלים בשיטות ההערכה.
VU הערכה אזורית נוכחית | NT הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורת נוף הררי, מישורים ועמקים, ואדיות רחבים, מצוקים, מרחב כפרי
תצורות צומח חורש, שיחייה, בתה
צפיפות צומח בינונית, נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן מצוקים, קירות עפר
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, נטיעות, הרס וקיטוע מקומות החיות

בגודלו ובמבנה גופו מזכיר הכחל "עורב קטן" כמו הקאק, וגם קולותיו צרודים וגסים כשל עורב. לבושו בעמידה כחול-תכלת, למעט הגב שצבעו חום ערמוני. בתעופה בולט דגם הכנפיים, כשהסוככות בצבע כחול טורקיז, מנוגדות לאברות תעופה כהות שגוונן כחול-שחור. תעופתו קלילה, עם חבטות כנף איטיות למדי, קצובות וחזקות.

מקייץ מקנן בגולן, בעמקים הצפוניים, בבקעת הירדן, בשפלת יהודה ובצפון הנגב, וחולף שכיח למדי בכל חלקי הארץ. ריכוזי הקינון העיקריים כיום הם בדרום הגולן, בקעת הירדן וצפון-מערב הנגב.
עד לשנות ה- 1960 היה שכיח מאוד בכל החבל הים תיכוני של ישראל, אך אז חלה ירידה תלולה באוכלוסייתו בגלל הרעלות מחומרי הדברה (Shirihai 1996, פז 2013).
בשנות ה- 1980 הוערכה האוכלוסייה ב- 500 - 1,000 זוגות, אך מאז היא נסוגה ממרבית שטחי הגליל, הכרמל, יהודה ושומרון ושפלת החוף, וכיום היא מוערכת ב- 500 זוגות לכל היותר.

מקנן בדרום אירופה ובמרכזה ומזרחה עד למרכז אסיה (קזחסטאן ומערב סין). כל האוכלוסיות חורפות באפריקה שמדרום לסהרה. באירופה נרשמו ירידות מדאיגות בגודל האוכלוסיות אך ברמה העולמית הוא עדיין מוגדר כיום כמין ש"אינו בסיכון" (LC).

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

  • Mendelssohn, H. 1975. Report on the Status of Some Bird Species in Israel in 1974. I.C.B.P. 12:265-270.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
השתתפו: יואב פרלמן, אסף מירוז, ליאור כסלו, זאב לבינג'ר, נעם וייס, אבנר רינות, עזרא חדד, עדו צורים, טוביה קאהן, יובל דקס, ירון בזר, עמיר בלבן, מנחם אדר, אוהד הצופה, רעי סגלי

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
0 0 0 0 0

תפוצה בישראל

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


הפרש שפע יחסי 1990-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
8 12 12 21 19

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

שפע יחסי 1980-1990 לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
5 14 14 17 22

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש תפוסה 1990-2020
מידע חסר אין שינוי עלייה בתפוסה ירידה בתפוסה
6 35 1 9

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
80 עד 100 50 20 עד 30 אין שינוי -20 עד -30 50- -80 עד -100 מידע חסר
0 4 2 22 12 14 11 16

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

לבן-חזה
פרפור עקוד
שלדג גמד
שרקרק גמד