נחליאלי לבן
Motacilla alba
עתידו בסכנה
השתתפו:
| בתי גידול | בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, מקווי מים בעלי גדה רדודה בוצית או עשבונית |
|---|---|
| סטטוס בארץ | חורף, מקיץ |
| סטטוס קינון בארץ | מקנן |
| אופי הנדידה | מין יציב |
| רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני |
| תצורת נוף | בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים, נחלים, ביצות, גדה חשופה \ עשבונית |
| תצורות צומח | סבך ביצה וגדות נחלים |
| צפיפות צומח | בינונית, נמוכה \ דלילה \ פתוח |
| מיקום הקן | קרקע |
| סוגי מזון | חסרי חוליות |
| שיחור מזון | על הקרקע |
| גדלי גוף | קטן (עד 500 גרם) |
| גורמי סיכון | הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים |
המוכר מבין ארבעת מיני הנחליאלי הנראים בארץ. דגם הלבוש ניגודי ושולטים בו גווני לבן, אפור ושחור. לבוגר כיפה ועורף שחורים, מצח ופנים לבנים וסינר שחור. הגב והחלקים העליונים אפורים, הבטן והחלקים התחתונים לבנים. מבנה גופו צר ומאורך, זנבו ארוך, ומונע כל הזמן מעלה ומטה בעצבנות. הילוכו נרגש ונמרץ, עם תנועות ראש קופצניות, מתואמות עם תנועות הזנב. לעיתים מתפרץ בריצה ורודף אחרי חרקים, עוצר בפתאומיות ואז מניע את זנבו בתנועות ארוכות ומהירות. מעופו גלי מאוד, ובכל גל משמיע הנחליאלי קריאה טיפוסית, בת שתי הברות.
מקנן נדיר בגליל ובגולן, חורף וחולף שכיח בכל חלקי הארץ. על פי הערכה, 15 - 25 זוגות דוגרים מדי שנה, בעיקר בעמק החולה, בגולן, בצפון הכנרת ובגליל המערבי.
מקנן בקרבת מים, בגדות נחלים, בריכות דגים ומאגרים. הנחליאלים דוגרים במגוון של מקומות מוסתרים, בנקיקים ובחריצים שונים. בתטולה 4 – 7 ביצים.
הנחליאלי הלבן נפגע משינוי, הרס וזיהום מקומות החיות הלחים. יתכן שנפגע גם מהשימוש האינטנסיבי בקוטלי חרקים בחקלאות ובמקווי מים.
עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.
- פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
- עמוד המין ב-Birdlife International
- Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
- Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
השתתפו:
מפת תפוסה נוכחית
| מידע חסר | ספורדי | אתרים מוגבלים | צפיפות נמוכה | צפיפות גבוהה |
|---|---|---|---|---|
| 0 | 0 | 0 | 0 | 0 |
תפוצה בישראל
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
הפרש שפע יחסי 1990-2020
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
| מידע חסר | ספורדי | אתרים מוגבלים | צפיפות נמוכה | צפיפות גבוהה |
|---|---|---|---|---|
| 8 | 12 | 12 | 21 | 19 |
שפע יחסי 1980-1990
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).
| מידע חסר | ספורדי | אתרים מוגבלים | צפיפות נמוכה | צפיפות גבוהה |
|---|---|---|---|---|
| 5 | 14 | 14 | 17 | 22 |
הפרש תפוסה 1990-2020
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
| מידע חסר | אין שינוי | עלייה בתפוסה | ירידה בתפוסה |
|---|---|---|---|
| 6 | 35 | 1 | 9 |
הפרש שפע יחסי 1990-2020
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
| 80 עד 100 | 50 | 20 עד 30 | אין שינוי | -20 עד -30 | 50- | -80 עד -100 | מידע חסר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 0 | 4 | 2 | 22 | 12 | 14 | 11 | 16 |
| נדירות | |
|---|---|
| פגיעות | |
| אטרקטיביות | |
| אנדמיות | |
| המס' האדום | |
| פריפריאליות | |
| ערך IUCN | |
| הגדרת סיכון |
