זהבן

Oriolus oriolus

הזהבן מוערך כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בגלל המספר הזעום של פרטים המקננים בתחומי ישראל (פחות מ- 50), בשילוב התאמה אזורית לכך שהאוכלוסייה המקננת בישראל היא אוכלוסיית שוליים בקצה גבול התפוצה העולמית של המין. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הזהבן כמין "בסיכון נמוך" (NT). השינוי במעמד המין אינו משקף שינוי ממשי בתפוצת המין, אלא הבדלים בין המהדורות בשיטות ההערכה.

בתי גידול	יער פארק וחורש פתוח, יער נטע אדם
סטטוס בארץ	מקיץ, חולף
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני
תצורת נוף	מישורים ועמקים, מרחב כפרי
תצורות צומח	יער, גינות ופארקים
צפיפות צומח	בינונית, גבוהה
מיקום הקן	עצים
סוגי מזון	חסרי חוליות, צמחי
שיחור מזון	על עצים ושיחים
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	אינם ידועים

הזכר בולט מאוד בגווני הצהוב-חלמון של לבושו, מנוגדים לכנפיים ולזנב השחורים. קדמת העין שחורה והמקור ארוך למדי ואדמדם. הנקבה ירקרקה בחלקים העליונים ולבנה בחלקים התחתונים, עם פספוס עדין.
בסוף עונת האביב נשמעת שירתו למרחוק, כשהוא מחלל בקולו העמוק מראשי עצים גבוהים.

חולף שכיח למדי בכל חלקי הארץ, במיוחד בעונת האביב, ומקנן נדיר בעמקים הצפוניים, בעיקר בעמק החולה.
הקינים הראשונים בישראל נמצאו בתחילת שנות ה- 1980 בשמורת החולה, ומאז הוא מרחיב את תפוצתו בהדרגה גם לאתרים אחרים בעמק החולה ולאורך בקע הירדן, אך האוכלוסייה עדיין קטנה מאוד.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.