מעבר לתוכן העמוד

טבלן מצויץ
Podiceps cristatus

סימן אזהרה בסכנת הכחדה חמורה
CR (D1)

תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

הטבלן המצויץ מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך הטבלן המצויץ כמין ש"נכחד באזורנו" (RE). ההטבה במעמד המין משקפת חזרה שלו לקינון בנופי הארץ בשנים האחרונות, אם כי תצפיות הקינון הן עדיין ספורדיות ולא רציפות ושיעורי ההצלחה בקינון אינם ידועים.
CR הערכה אזורית נוכחית | RE הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה
סטטוס בארץ יציב, חורף
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורת נוף בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים, ביצות
צפיפות צומח בינונית, גבוהה
מיקום הקן סבך גדה/צמחיה צפה
סוגי מזון חסרי חוליות, דגים
שיחור מזון במים
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

הטבלן הגדול ביותר באזורינו, ניכר בצווארו הארוך והלבן ובראשו העטור בכיפה כהה ובציציות.
לטבלנים טקס חיזור מרשים שבמסגרתו מבצעים בני הזוג ריקוד מסונכרן על פני המים.
ניזון בדגים, סרטנים, חרקי מים ודו-חיים.

מקייץ מקנן נדיר במאגרי מים בעמק יזרעאל וברמת הגולן. כמו כן חורף וחולף מצוי למדי בצפון הארץ ובמרכזה ובמיוחד בכנרת (עד כ- 2,000 פרטים נספרו במפקדי עופות המים החורפים).
בעבר קיננו עשרות זוגות בעמק החולה וזוגות בודדים בעמק יזרעאל, בצפון עמק הירדן, בצפון שפלת החוף ובחוף הכרמל. הקינון נפסק בהדרגה לאחר יבוש החולה, ובשנות ה- 1970 וה- 1980 נצפו זוגות בודדים מקייצים אך לא נאספו עדויות מוצקות לקינון. בשנים האחרונות שב המין לקנן במספרים קטנים ומשפחות עם אפרוחים נצפו במספר מאגרים בעמק יזרעאל ובדרום רמת הגולן.

גופי מים בינוניים וגדולים בחבל הים תיכוני. בחורף נצפה באגמים, מאגרים, בריכות דגים גדולות וחוף הים. הקינון בבריכות ובמאגרי מים מתוקים העטורים בסבך צומח.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

הטבלן המצויץ מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוא הוגדר כמין שנכחד כמקנן באזורנו. ההטבה במעמדו של המין משקפת את השינוי שחל באוכלוסייתו, ששבה לקנן בישראל באופן טבעי מבלי שבוצעו מאמצי שימור או השבה ייעודיים.

המשך קיומו של המין כמקנן בישראל מותנה בקיום מאגרי מים שסביבם סבך צמחייה נרחב. מסיבה זו יש לאפשר התפתחות של סבך הצומח מסביב למאגרי מים, בפרט בצפון הארץ.

  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
השתתפו: אסף מירוז, יפעת ארצי

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
0 0 0 0 0

תפוצה בישראל

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


הפרש שפע יחסי 1990-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
8 12 12 21 19

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

שפע יחסי 1980-1990 לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
5 14 14 17 22

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש תפוסה 1990-2020
מידע חסר אין שינוי עלייה בתפוסה ירידה בתפוסה
6 35 1 9

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
80 עד 100 50 20 עד 30 אין שינוי -20 עד -30 50- -80 עד -100 מידע חסר
0 4 2 22 12 14 11 16

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

טבלן גמד
טבלן בינוני
עיט ניצי
פרס