סנונית סלעים

Ptyonoprogne rupestris

סנונית הסלעים מוגדרת כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים, בשילוב התאמה אזורית לכך שהאוכלוסייה המקננת בחרמון היא אוכלוסיית שוליים בקצה גבול התפוצה העולמית של המין. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערכה סנונית הסלעים כמין ש"אינו בסיכון" (LC), השינוי בדרגת הסיכון של המין משקף הבדלים בשיטות העבודה ולא שינוי משמעותי במצב האוכלוסיה.

סטטוס בארץ	מקיץ, חורף, חולף
סטטוס קינון בארץ	מקנן, לא מקנן
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	אלפיני, אירנו-טורני
תצורת נוף	הררי, מצוקים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	מצוקים, מבנים וחורבות
סוגי מזון	חסרי חוליות
שיחור מזון	באוויר
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	אינם ידועים

סנונית בינונית בגודלה ובעלת מבנה גוף רחב ומוצק. בעלת גוון כללי חום-אפור, כשסוככות תת
הכנף כהות יותר ומנוגדות ליתר הכנף.

בישראל דוגרים זוגות בודדים בלבד, אך ורק במרומי החרמון, מפאתי מג'דל שאמס ועד לרכבל העליון, ברום 1,300 - 2,200 מטר (אזוב 1986, ישראלי ופרלמן 2013).

מקננת באזורים הרריים באלפים, בקווקז ומזרחה עד להימלאיה ובאזורנו בהרי הלבנון ומול הלבנון. הקן עשוי מבוץ והוא מודבק על מצוק, קיר בית או עמוד חשמל.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.