בזבוז לבנון

Serinus syriacus

בזבוז הלבנון מוגדר כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בגלל המספר הקטן של פרטים המקננים בתחומי ישראל (פחות מ- 250). בנוסף, המין מוגדר גם בסכנת הכחדה עולמית (VU). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר בזבוז הלבנון כמין "בסיכון נמוך" (NT). השינוי במעמד המין משקף ירידה בגודל האכלוסייה, כמו גם שינויים בשיטות ההערכה ובהתייחסות לאוכלוסיות שוליים, בקצה גבול תפוצתן העולמית. יצויין שהמין אנדמי לאזורנו וחלקים ניכרים מאוכלוסייתו העולמית מקננים בחרמון וחורפים ברחבי הנגב.

בתי גידול	חרמון - יער ספר הררי
סטטוס בארץ	מקיץ, חורף
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	אלפיני
תצורת נוף	הררי
תצורות צומח	חורש, שיחייה
צפיפות צומח	בינונית, גבוהה
מיקום הקן	עצים, שיחים
סוגי מזון	צמחי
שיחור מזון	על הקרקע, על עצים ושיחים
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	ציד ולכידה, הרס וקיטוע מקומות החיות

ציפור שיר קטנה ממשפחת הפרושיים האנדמית לאזורנו. הזכר ניכר בגוון הצהוב במצח, בגחון ובגב, ובגוון האפור-כחלחל בלחי ובעורף. הנקבה מעט דהויה ומפוספסת יותר.

כ - 100 - 150 זוגות דוגרים בחרמון, בין הגבהים 1,200 - 1,800 מטר (ישראלי ופרלמן 2013). בשנות ה- 1980 הוערכה האוכלוסייה בכ- 180 זוגות (אזוב 1986).
בחורף נצפה במספרים קטנים ביהודה ושומרון, בנגב, בערבה ובהרי אילת.

מאכלס מדרונות הרים טרשיים עם חורש נשירים דליל.

אנדמי לאזורנו. מקנן בהרי הלבנון ומול הלבנון, רכס החרמון והרי אדום. האוכלוסיות נודדות בחורף לאזורים דרומיים יותר, כולל הנגב וחצי האי סיני.
המין מוגדר בסכנת הכחדה עולמית בעיקר בשל ירידות בגודל האוכלוסייה שתועדו בירדן, אך גם בחרמון הישראלי הוא נמצא ככל הנראה בירידה.

בזבוז הלבנון מאויים על ידי עבודות פיתוח המתרחשות בכתף החרמון, כולל פריצת דרכים, הכשרת מסלולי סקי ופיתוח של מתקנים שונים. כמו כן הוא מהווה יעד לאיסוף על ידי ציידי חוחיות ומגדלי ציפורים. בהרי מואב והרי אדום שבירדן נפגע מרעיית יתר ומרצף של שנות בצורת (birdlife 2017).

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

- END OF DATA

מומלץ לצמצם את עבודות הפיתוח המבוצעות בחרמון ולפקח עליהן בכדי למזער את הפגיעה בבתי הגידול הטבעיים.

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• שוחט, א., פרלמן, י., שני, א., עובדיה, ע., ישראלי, נ., פרלמן, ג. ואלון, ד. 2009. טיבוע ציפורים ארוך טווח בחרמון: תמורות בהרכב החברה ובדינאמיקה של אוכלוסיות.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.