מעבר לתוכן העמוד

יען הנגב
Struthio camelus syriacus

סימן אזהרה נכחד באזורנו
RE

היען מוערך כמין ש"נכחד בטבע" (EW) בשל הכחדת תת המין שחי במזרח התיכון (Struthio camelus syriacus). תהליך ההכחדה בישראל התרחש בתחילת המאה ה- 20 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של המין בארץ. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר היען כמין שנכחד בטבע (EW).
RE הערכה אזורית נוכחית | EX הערכת אזורית קודמת | הערכה עולמית

בתי גידול בתה עשבונית, מישורים במדבר, סוואנת שיטים
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ קינן בעבר
אופי הנדידה מין משוטט (נומאדי)
רצועות זואוגיאוגרפיות אירנו-טורני, סהרו-סינדי, סודני
תצורת נוף מישורים ועמקים, ואדיות רחבים
תצורות צומח בתה, עשבוניים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן קרקע
סוגי מזון אוכלי כל
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון חמיסת קינים, ציד ולכידה

היען הוא העוף הגדול ביותר שחי כיום על פני כדור הארץ, אורך גופו כשני מטרים ומשקלו כ- 150 ק"ג.
כנפי היען קטנות יחסית לגודל הגוף והוא איננו מעופף, אך הוא נעזר בהן בעת ריצה לביצוע פניות חדות ולעצירה פתאומית. היען אוכל-כל וניזון מעשב, זרעים, חרקים וחולייתנים קטנים.
תפוצתו כיום כוללת את יבשת אפריקה בלבד.

עד תחילת המאה ה-20 היה נפוץ בנגב. גודלה המדויק של אוכלוסיה זו אינו ידוע, אך היענים אכלסו ככל הנראה אזורים ערבתיים ועשבוניים בצפון הנגב, בקעת הירדן, שפלת יהודה ומישור החוף. הפרטים האחרונים ניצודו במהלך שנות ה- 1920, והתצפית האחרונה היא בפרט שנלכד ונמכר חי באזור באר-שבע ב- 1929 (Hardy 1946). קן עתיק בן כ-5000 שנה נמצא בתל-מיכל ליד הרצליה, והוא מעיד על הימצאות המין בעבר הרחוק גם במרכז הארץ (פז 1986, Shirihai 1996).

היען חי בנופים פתוחים באזורי ערבה ומדבר.

יענים מתת המין Struthio camelus camelus הובאו ב- 1973 לחי-בר יוטבתה לצורך הקמת גרעין רבייה. היענים התרבו בהצלחה אך ניסיונות ההשבה שלהם לטבע עד כה כשלו והיענים לא שרדו בטבע לאורך זמן.

ה"יען הסורי" (היען מהתת-מין המזרח-תיכוני, S. c. syriacus) נכחד מאזורנו (ומהטבע בכלל) עד לשנות הארבעים של המאה הקודמת (Cramp & Simons 1977). הכחדתו מהארץ התרחשה מעט מוקדם יותר, במהלך שנות ה- 1920. הסיבות להכחדה היו ציד ואיסוף של פרטים, חלקם נמכרו בשווקים והוחזקו כחיות משק.

  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • Cramp, S and Simmons, R.G. 1977. The Birds of the Western Palearctic, Volume 1. Oxford University Press
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.

תפוצה בישראל

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


הפרש שפע יחסי 1990-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
8 12 12 21 19

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

שפע יחסי 1980-1990 לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
5 14 14 17 22

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש תפוסה 1990-2020
מידע חסר אין שינוי עלייה בתפוסה ירידה בתפוסה
6 35 1 9

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
80 עד 100 50 20 עד 30 אין שינוי -20 עד -30 50- -80 עד -100 מידע חסר
0 4 2 22 12 14 11 16

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

עיט ניצי
פרס
עזניית הנגב
עיט צפרדעים