סבכי ערבות

Sylvia conspicillata

סבכי ערבות מוגדר כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בהסתמך על מגמת הירידה והצמצום בשטחי המחייה של המין, במיוחד בחבל הערבתי ובספר המדבר. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר סבכי הערבות כמין ש"עתידו בסכנה" (VU). היציבות במעמד הסיכון של המין משקפת המשך של מגמת הירידה בגודל האוכלוסייה המקננת ובתחומי המחייה.

בתי גידול	בתה ים-תיכונית, בתת ספר המדבר
סטטוס בארץ	יציב
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	אירנו-טורני
תצורת נוף	הררי, ואדיות רחבים
תצורות צומח	בתה
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	שיחים
סוגי מזון	חסרי חוליות
שיחור מזון	על עצים ושיחים
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	שריפות בשטחי בתה, רעיית יתר, הרס וקיטוע מקומות החיות, נטיעות

סבכי קטן וביישן המאכלס שטחי בתה במדבר ובספר-המדבר. הזכר ססגוני יחסית לסבכי, ראשו אפור-תכלכל ועל רקע זה בולטת טבעת-עין לבנה, החלקים התחתונים בגווני ורוד בהיר ואברות הכנף חלודיות. הנקבה והצעירים בעלי ראש אפור וחלקים תחתונים לבנים וגם להם כתם כנף ערמוני.
מבנה הגוף עדין וצר, עם זנב ארוך וכנפיים קצרות ומעוגלות. בשדה מדלג בזריזות משיח לשיח, תוך זקירת זנב מעלה מדי פעם. קריאתו טרטור צורם היא החושפת בדרך כלל את המצאותו בשטח.

יציב בשטחי בתה בחבל הערבתי והמדברי, עם פיזור אוכלוסיה כתמי - שכיח מאוד באזורים מסוימים ונעדר לגמרי מאחרים. מחוץ לעונת הקינון נודד לאזורים נמוכים יותר, בעיקר לערבה ולבקעת הירדן. בחרמון מצוי בחגורה הכר-קוצית עד לרום 2,100 מטר. ביהודה ושומרון מוגבל לכתמים של בתת סירה קוצנית מפותחת וצפופה, בעיקר בגב-ההר וממזרח לקו פרשת המים. בנגב הוא מקנן בצפיפות נמוכה, בעיקר באזור ירוחם–דימונה, רביבים–ניצנה וחולות מערב הנגב.
בעבר, בתחילת המאה ה-20 עברה ככל הנראה אוכלוסיית סבכי הערבות תהליך של התפשטות צפונה ומערבה, לאזורים של בתות סירה קוצנית שנוצרו לאחר כריתת החורשים. בשנות ה- 1970 נבלמה התפשטות זו והחלה מגמת נסיגה כתוצאה מפיתוח וייעור. במהלך שנות ה- 1980 וה- 1990 נעלם המין בהדרגה מאזורים נרחבים ביהודה ושומרון, מהכרמל, מזרח הגליל ודרום הגולן.

נופים פתוחים וחשופים עם צומח נמוך, בעיקר בחבל הערבתי והמדברי. בחבל הים-תיכוני קשור לחברת סירה קוצנית, בחבל המדברי מקנן בערוצי וואדיות שבהם כתמי שיחים ועשב.

שינוי מקומות החיות – בעיקר בעקבות פיתוח, נטיעות והרחבת שטחי חקלאות.
- רעיית-יתר – גורמת להפרעה ישירה, רמיסת קינים וטריפת גוזלים (על ידי כלבים המלווים את העדרים). גורם זה משפיע מאוד בספר המדבר ביהודה, בשומרון ובצפון הנגב, בעוד שנטיעות והיעדר רעיה בצפון הארץ הביאו להתפתחות חורשים על חשבון שטחי בתה ולצמצום מקומות החיות הזמינים למין.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• מירוז, א. 2013. סיכום סקר ציפורים במזרח לכיש, אביב 2013. דו"ח רשות הטבע והגנים.
• מירוז, א. ושוחט, א. 2014. סיכום סקר ציפורים סביב היישוב נטע במזרח לכיש – 2014. דו"ח רשות הטבע והגנים.
• מירוז, א., 2007 . סיכום סקר ציפורים בגבעות גומר. דו"ח עבור רשות הטבע והגנים.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Perlman, Y., Shochat, E. and Labinger, Z. 2011. Developing Managment plan for important bird areas in southern Israel. second annual report, Nizzana region and Arava Valley.Israeli Ornithological center, SPNI.
• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Shochat, E., Abramski, Z., Pinshow, B., 2001. Breeding bird species diversity in the Negev: Effects of Scrub Fragmentation by planted forests. Journal of Applied Ecology, 38, 1135-1147.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.