ארנריה נימית
Arenaria tremula
מבוסס על:
עשבוני חד-שנתי עדין, זקוף או גדל אלכסונית, גובהו 12-25 ס"מ. הגבעולים רבים, צבעם ירוק עד חום-אדמדם. הגבעולים מסתעפים בחלקם העליון באופן דו-קרני ונושאים בראשי הענפים פרחים בודדים. העלים יושבים, נגדיים, צרים ומוארכים. לאורך העלים בולטים עורקים דקיקים. ארנריה נימית בולטת בעוקצי הפרחים הארוכים - אורך עוקצי הפרחים 2-3 ס"מ והם דקיקים מאוד (מכאן שם המין). חמשת עלי הגביע קרחים, אורכם כ-3 מ"מ, לאורכם בולטים שלושה עורקים ושפתם קרומית לבנה. חמשת עלי הכותרת קצרים מעט מעלי הגביע, הם ביציים-תמימים וצבעם לבן. ההלקט דמוי ביצה, אורכו 4 מ"מ, הוא בולט מהגביע ונפתח עם הבשלתו בשש קשוות. הזרעים זעירים ומרובים.
פורחת במחצית השנייה של אפריל.
המין גדל אך ורק בגליל העליון בגוש הר מירון באתרים אחדים - פסגת הר מירון, נחל עפאים, עין הזקן, הר הלל, הר פקיעין, הר זבד, הר שפנים ופסגת הר כפיר. המין נמצא לראשונה בישראל על-ידי אייג בשנת 1925 בהר -מירון.
שולי חורש, קרחות עשבוניות או בתה, בצל חלקי של עצים בחורש לח בהרים מעל רום של 700 מטר. בתחום הר מירון יש למין זיקה לבתי-גידול שעברו הפרעה טריה. הוא נמצא במיוחד בצידי דרך, שולי שטח עיבוד, תלוליות חולד, קרקע לא מיוצבת, ובמקומות שהחורש נשרף בהם לאחרונה.
הסוג ארנריה מונה כ-250 מינים, רובם עשבוניים רב-שנתיים וחד-שנתיים, מיעוטם בני-שיח ננסיים. מיני הסוג נפוצים באזורים רבים בעולם, בעיקר בחצי הכדור הצפוני.
הסוג משתייך בתוך משפחת הציפורניים לבת משפחת הצלליתיים, שנמנים עליה בישראל הסוגים - צללית, ארנריה, כוכבית, בופוניה, סכיכון, קרנונית וסגינה. אלה ברובם צמחים קטנים, עדינים ובלתי בולטים, שפרחיהם זעירים, לבנים או ורדרדים.
הסוג ארנריה דומה מאוד לסוג הקרוב לו צללית. ארנריה נימית דומה מאוד לצללית הכלאיים, הנפוצה באותם אתרים ובאותו בית-גידול, אך לה ולכל מיני הצללית הגדלים בישראל יש עלים נימיים-מחטניים, לעומת העלים הרחבים-יחסית שיש למיני הארנריה. כמו כן ההלקט בארנריה נפשק בראשו לשיניים רבות (בדרך כלל שש), לעומת ההלקט בסוג צללית, הנפתח בשלוש קשוות תמימות.
* לפי שעה גודל האוכלוסיות אינו משתנה מאז נספרו בשנת 1991. מספר הפרטים בכל גוש הר מירון מוערך בין 500 ל-2,000. אולם פריצת דרכים ופיתוח חלקות לחקלאות ושימוש בחומרי הדברה ודשנים מאיים באופן ישיר על בית-גידולה של הארנריה.
* ברוב האתרים שהארנריה נמצאה בהם נספרו בשנת 1991 רק 5-30 פרטים. רק באתר הר זבד ובאתר הר הלל נספרו 100-250 פרטים, ולכן מומלץ לקבוע שם את האתר המרכזי לשימור.
* כל האוכלוסיות מקובצות באזור גיאוגרפי אחד. המרחק המרבי בין שני אתרים הוא 8 ק"מ, אך יש קיטוע גיאוגרפי רב בין האתרים בגוש הר מירון לבין האוכלוסיות בלבנון.
* ייצור הזרעים הטבעי טוב, וזרעים רבים מתפזרים סמוך לצמחי האם.
לנטר את אוכלוסיית הר זבד והר הלל. מכיוון שכל האוכלוסיות גדלות בשטחים פתוחים, יש לנהל ממשק המאפשר השארת שטחים פתוחים בתחום האתרים שהמין גדל בהם. היסגרות החורש עקב שמירת השטח מרעייה וכריתה עלולה לצמצם את בתי הגידול. עקב מספר הפרטים הנמוך בישראל מומלץ להרבות את המין מזרעים בגני מקלט.
התפוצה אנדמית, מדרום טורקיה ועד צפון ישראל - מהרי האמנוס והטאורוס בדרום טורקיה דרך החלק הים-תיכוני של סוריה ולבנון ועד הגליל-העליון. המין לא נמצא בחרמון.
צמח עשבוני חד-שנתי עדין, הגדל בארץ רק בגוש הר מירון. היותו פריפריאלי צפוני, מספר האתרים המועט שהוא גדל בהם, מספר הפרטים המועט ותפוצתו העולמית המצומצמת – מעמידים אותו בסכנת הכחדה ומכניסים אותו לרשימת הצמחים האדומים. אומנם כל אתריו כלולים בשמורת טבע הר מירון, אך מתרחשות במקום פעולות פיתוח והרחבת שטחי עיבוד המסכנות את קיומו.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Trembling Sandwort |
| שם ערבי | זהרת א-רימאל (אל-מורתעשה) |
| משפחה | צפורניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | הר זבד, הר הלל |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
2
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
