עירית נטויה
Asphodelus refractus
צמח חד-שנתי בגובה 20-40 ס"מ. השורשים סיביים, דקים, ערוכים בציצה אופיינית הממוקמת קרוב לפני הקרקע. העלים רבים, ערוכים בשושנת בבסיס הצמח, אין עלים על גבעול הפריחה. העלה גלילי-צר, חלול, קוטרו 1-2 מ"מ, הוא דביק ונדבקים עליו גרגירי חול. לכל צמח יש גבעול פריחה אחד או כמה גבעולים. גבעול הפריחה אלכסוני ולרוב לא ממש זקוף (בניגוד לעירית צרת-עלים הנפוצה יותר), מסתעף פעם אחת עד פעמיים מתחת למחצית גובהו. התפרחת היא מכבד דליל. כל פרח מלווה בחפה משולש-מעוין, מחודד באופן פתאומי. עוקץ הפרח בעל מפרק בחלקו התחתון; בשלב הפרח הוא זקוף או כמעט זקוף, בשלב הפרי הוא נטוי מטה (בניגוד לעירית דביקה, בה הוא נותר זקוף). הפרח פעמוני-כוכבי, בעל שישה עלי עטיף לבנים עם עורק מרכזי כהה, אורכם כ-4 מ"מ. האבקן בעל זיר לבן נפוח במקצת ומאבק כתום. הפרי הלקט כדורי-פחוס עד ביצני, נטוי כלפי מטה. קוטרו 3-4 מ"מ, והוא בעל 3 עורקי אורך שקועים ועוד 3 תפרי אורך בהם הוא נפתח להפצת הזרעים. הזרעים אפורים, משוישים בשחור, חלקים בצדדים, מחורצים בצד האחורי.
הצמח שורד במהלך שנות יובש ארוכות בצורת זרעים הנובטים אחת לכמה שנים. בתמנע נבטו ופרחו צמחי עירית נטויה ב-2009 לאחר סופת גשמים בודדת של 15 מ"מ שהתרחשה באוקטובר 2008. אלו היו צמחים קטנים בגובה של 7-15 ס"מ. אולם בשנים יותר גשומות יתפתחו צמחים גבוהים בהרבה. גמישות בגודל הצמח ובמספר הפרחים, הפירות והזרעים אופיינית מאד לצמחים מדבריים חד-שנתיים רבים ומהווה התאמה לתנאים הלא קבועים של משטר הגשמים במדבר בכלל ובמדבר הקיצוני בפרט.
הפריחה בפברואר-מרס.
הצמח נמצא בארץ בערבה
הדרומית, בנגב הדרומי ובהרי אילת ב-8 אתרים מתועדים: בערבה – נמצא בק"מ ה-32
בכביש הערבה, בנחל שיזף (מימי רון, 1988-9) ובחולות סמר (מימי רון, 2010). מהנגב
הדרומי דווח לראשונה ב-2010 מ-3 אתרים באזור בקעת ארדון ונחל חולית (מימי רון ועוז
גולן) ובסמוך לחלקו המערבי של מכתש רמון (מימי רון 2007,2014 ). בהרי אילת הוא גדל
בנחל נימרה דרומית לתמנע (דודי ריבנר ומורי חן). ניתן לשער כי ישנם בארץ אתרים
נוספים וכי הוא לא אותר בהם בשל אי היותו בולט ובגלל הופעתו החד-שנתית אחת לכמה
שנים.
מישורים חוליים וואדיות חוליים במדבר הקיצוני, באזורים עם פחות מ-50 מ"מ משקעים בממוצע רב שנתי.
על הסוג – ראו עירית דביקה.
עירית נטויה שונה משאר מיני העירית גם במספר הכרומוזומים שלה, המספר הבסיסי אצלה הוא 13 ולא 14 (Lifante, 1996), עובדה זו מסבירה מדוע מין זה אינו מכליא עם עירית דביקה ועירית צרת-עלים הגדלות איתו ביחד. בניגוד לעירית דביקה, עירית נטויה מוגבלת בתפוצתה בארץ רק לערבה ורק למדבר קיצוני בו ממוצע המשקעים קטן מ-50 מ"מ.
* הצמח נמצא בעבר רק פעמים ספורות במספר זעום של אתרים בערבה ובהרי אילת. הגילוי של 2010, שהייתה שנה גשומה בנגב, הוסיף גלילה ואתרים לעומת הידוע בעבר. המידע אודות שינויים במספר האתרים במהלך השנים, אם אכן מתרחש, לוקה בחסר רציני.
* ייתכן שיובש קיצוני של שנים רצופות רבות ללא גשם יוליך להכחדות מקומיות של האוכלוסיות, אם אמנם יתאמתו תחזיות על מגמת התייבשות בחלקים הדרומיים של הארץ עקב ההשתנות האקלימית הגלובלית.
* מוגן בשמורת נחל שיזף, מצוק הצינים ובקעת תמנע - מסוב אילת.
* אין מידע על מצב הסיכון בארצות המדבריות שמדרום לישראל. אינו מופיע בספרים אדומים.
יש לקיים סקרים יסודיים, בפרט בשנים גשומות, לצורך איתור אוכלוסיות בערבה ובהרי אילת כדי לקבל תמונת מצב ברורה יותר על מספרי אוכלוסיות, מיקומן וגודלן ובהתאם לכך להפעיל מהלכי ניטור.
בצפון אפריקה נמצא באלג'יריה, טוניסיה, לוב ומצרים; מופיע במדבריות ערב ומתפשט צפונה עד לדרום ישראל ודרום ירדן. באזורנו מגיע לגבול תפוצתו הצפוני.
צמח קטן של בתי גידול חוליים במדבר קיצוני הגדל בשמונה
אתרים ידועים בדרום הנגב, צפון הערבה ובהרי אילת, שם גם גבול התפוצה הצפוני של
המין. הופעתו אינה סדירה ומותנית בשנים גשומות. נדרש מידע נוסף על מנת לספק הערכה
מבוססת על מצב הסיכון ועל מנת להציע דרכי שימור. בשנת 2018 החליטה הוועדה
המלווה המקצועית להוריד את הסטטוס של מין זה ממין בסכנת הכחדה למין על סף איום,
בהתאם לחישוב המספר האדום, אנו משערים שהמין נפוץ באתרים רבים נוספים ומופיע רק
בשנים גשומות.
Lifante, Z.D., 1996. A karyological study of Asphodelus L. (Asphodelaceae) from the Western Mediterranean. Botanical Journal of the Linnean Society, Volume 1, Number 4, pp 285-344
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Nodding Asphodel |
| שם ערבי | אום בראק |
| משפחה | שושניים |
| סיווג | ברשימת המינים על סף איום |
| אקוסיסטמה | מדבר קיצוני |
| כורוטיפ | סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת נחל שיזף, בקעת ארדון, נחל שעלב |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
1
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
2.6
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | קרוב לסיכון |
