עירית דביקה
Asphodelus viscidulus
מבוסס על:
צמח חד-שנתי באורך 20-30 ס"מ. השורשים סיביים, דקים, ערוכים בציצה אופיינית הממוקמת קרוב מאד לפני הקרקע. העלים רבים, ערוכים בשושנת בבסיס הצמח, אין עלים על גבעול הפריחה. העלה דביק (מכאן שם הצמח) ועליו נדבקים גרגירי חול שמגינים על העלים משחיקה על ידי גרגירי חול נוספים העפים ברוח. העלים סרגליים, בצורת גליל צר וחלול שקוטרו 1-2 מ"מ. לכל צמח יש גבעול פריחה אחד או כמה גבעולים, שרועים עד מזדקפים,המסתעפים בחלקם העליון. החלק שמתחת להסתעפות קצר בדרך כלל מהעלים. התפרחת היא מכבד דליל. כל פרח מלווה בחפה משולש-מעוין בעל 3 אונות לא ברורות או משונן. עוקץ הפרח שהוא בעל מפרק בחלקו התחתון, זקוף בשלב הפרי (בניגוד לעירית נטויה, בה הוא נטוי מטה). הפרח פעמוני-כוכבי, בעל שישה עלי עטיף לבנים שלהם עורק עבה חום-כתום, הנראה מבפנים ומבחוץ, אורכם 4-5 מ"מ. האבקן בעל זיר לבן נפוח במקצת ומאבק כתום. הפרי הוא הלקט כדורי-פחוס בקוטר 2.5-4 מ"מ, הנראה כמו דלעת נפוחה בזעיר אנפין, לפרי 3 עורקי אורך שקועים מאד ועוד 3 תפרי אורך בהם הוא נפתח להפצת הזרעים; הפרי הצעיר מכוסה לעיתים קרובות בכותרת הנבולה הנראית כמצנפת זעירה המכסה את הפרי. הזרעים מכחילים, חלקים בצדדים, מחורצים בצד האחורי.
הפריחה – בחודשים מרס-אפריל.
הצמח גדל כיום בישראל ב-5 גלילות מדבריות: נגב צפוני, נגב דרומי, ים המלח, הערבה והרי אילת. מספר האתרים הכולל המתועד הוא 21. בעבר רוב האיסופים היו בגלילות הבקעה התחתונה ומדבר יהודה, שמהן הצמח נכחד. כיום, האתרים הידועים מרוכזים בגלילות האחרות. באזור ים המלח נמצא מצפון לעין גדי; בערבה – בנחל שיזף, בנגב הדרומי תועד ב-13 אתרים במכתש רמון (בקעת ארדון, נחל חרירים, נחל חולית ובקעת מחמל); בהרי אילת – בנחל נימרה באזור תמנע-נחל רחם (דודי ריבנר ומורי חן). בנגב הצפוני תועדו 3 אתרים בחולות עגור.
מישורים חוליים וואדיות חוליים במדבר הקיצוני, בדרך כלל באזורים עם פחות מ-60 מ"מ משקעים בממוצע שנתי.
בסוג עירית יש 12 מינים הנפוצים סביב אגן הים התיכון, במדבריות סהרה וערב ומזרחה עד מרכז אסיה. המינים האופייניים לאזורים הגשומים יותר הם רב-שנתיים, בעוד שהמינים המדבריים הם ברובם חד-שנתיים. עירית דביקה גדלה במעונות שחונים מאד, בהם יש תקופות בצורת ארוכות של שנים; היא שורדת אותן בצורת זרעים יבשים הנובטים רק בשנים גשומות. במעקב באזור תמנע נמצא כי היא לא נבטה 6 שנים רצופות עד חורף 2009. באתר זה ובעוד אתרים בערבה היא גדלה ביחד עם עירית נטויה, מין דומה וקרוב, וגם עם עירית צרת-עלים הנפוצה יותר, לא נצפו צורות ביניים בין שלושת המינים.
* מספר הגלילות והאתרים בהם הצמח גדל גדול מהידוע בעבר, לפני שנות ה-60 של המאה ה-20. זו ללא ספק תוצאה של דיגום יותר מקיף ויסודי. עם זאת, ככל הנראה הצמח נעלם מכל אתריו במדבר יהודה.
* האוכלוסייה הגדולה ביותר שנמצאה רק לאחרונה בשמורת כלך סיני מונה אלפי פרטים.
* יש חשש שתקופות בצורת ממושכות מדי ורצופות יביאו להכחדות מקומיות.
* הצמח מוגן רק בתחומי שמורת נחל שיזף. האתר בשמורת כלך סיני מצוי בשמורה מוצעת, אך לא מוכרזת.
* אין מידע על מצב הסיכון העולמי.
יש לבצע סקרים ומעקבים רב-שנתיים על מנת לוודא את איתורן של כל האוכלוסיות וללמוד את המגמות הרב-שנתיות של האוכלוסיות בתנאי המדבר הקיצוני שבהן הן גדלות. מומלץ להכריז את שמורת טבע כלך סיני.
חצי האי ערב כולו, מצרים, דרום ישראל, דרום ירדן, עיראק ואיראן.
צמח חד-שנתי נדיר של המדבר הקיצוני, שהופעתו אינה סדירה, הידע עליו מועט ומתגלות אוכלוסיות שלא היו ידועות בעבר. מצוי בישראל בשוליים הצפוניים של תפוצתו הגיאוגרפית. בשל תיעוד עשרות אתרים הוחלט ב-2020 לשנות את מעמדו לעל סף איום.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Viscid Asphodel, Sticky Asphodel |
| שם ערבי | אום-בראק |
| משפחה | שושניים |
| סיווג | ברשימת המינים על סף איום |
| אקוסיסטמה | מדבר קיצוני |
| כורוטיפ | סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת כלך סיני ליד מסעף שבטה |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
2.6
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | קרוב לסיכון |
