גלונית פלשתית
Ballota philistaea
עשב רב שנתי רב-גבעולים זקופים ונוטים כלפי מעלה, אורכם מגיע ל-80 ס"מ. העלים נגדיים, נישאים על פטוטרת, הטרף דמוי ביצה ושוליו משוננים. העלים והגבעולים שעירים מעט. הפרחים ערוכים בדורים רבי-פרחים, היושבים בחיקי העלים העליונים. כל פרח יושב בחיק חפיות זעירות ושעירות. גביע הפרח דמוי פעמון עם 5 שיניים. הכותרת דו-שפתנית, גודלה 10-12 מ"מ, צבעה ארגמן חיוור, והיא בולטת מהגביע. על השפה התחתונה משורטטים עורקים חיוורים. הפריחה באפריל–יוני.
גָּדֵל כיום וגָדַל גם בעבר ב-3 גלילות במישור החוף - חוף הכרמל, השרון ופלשת. בחוף הכרמל נמצא במעט אתרים באזור חוף דור–הבונים. בשרון ובפלשת הוא מצוי בעשרות אתרים. גדל גם בהרי אדום.
חולות מיוצבים וחול-חמרה, לעתים בצל עצי חרוב ושקמה, בקרבה הדוקה לשיחי אלת המסטיק, אטד החוף ורותם המדבר.
הסוג בלוטה (שמו העברי החדש - גלונית) כולל 35 מינים, הנפוצים באזור הים-תיכוני והמערב-אירנו-טורני, עם חדירה למרכז אירופה. מין אחד, בלוטה מבאישה, היגר לצפון אמריקה.
בלוטה פלשתית היא מין אנדמי, שתפוצתו מקוטעת למישור החוף ולאדום. בשני המקומות גדל הצמח על מצע חולי. דגם כזה של תפוצה וקיטוע מאפיין עוד 12 מינים ים-תיכוניים, כגון- אלקנת הצבעים, דבקת פלשת, גזר החוף, אלית המפרק, גזרנית החוף ועוד. הוא מצביע כנראה על קשר בוטני רצוף אשר התקיים בעבר הגיאולוגי בין מישור החוף לאדום תחת אקלים ים-תיכוני משותף. עם התייבשות האקלים בהולוקן הופרדו האוכלוסיות של קבוצת המינים הזו. העובדה שטרם עברו התמיינות ביניהן מצביעה כי זמן הניתוק לא היה קדום.
בלוטה פלשתית שייכת לסקציה של מיני בלוטה שאופייניות להם רק חמש שיניים בגביע. זאת לעומת שאר מיני הבלוטה בישראל, שיש להם 10 שיני גביע. המין הקרוב סיסטמטית וגיאוגרפית לבלוטה פלשתית הוא בלוטה מבאישה; זהו מין נפוץ ביותר בכל דרום אירופה ומרכזה, ובארץ הוא נמצא ארבע פעמים בלבד באופן אפיזודי. יתכן שהבלוטה המבאישה היא מין המוצא של הבלוטה הפלשתית.
* פיתוח שטחי חול וחול-חמרה במישור החוף הוא גורם הסיכון העיקרי, העלול להביא להיעלמותו של המין מאתרים רבים.
* הצמח מפוזר בשטח לרוב בפרטים בודדים, במרחק של מטרים אחדים, עד עשרות מטרים זה מזה.
* המין תת-אנדמי, גדל רק בישראל ובאדום. הסיכון בישראל הוא הסיכון העולמי.
* מוגן בשמורת שיטה מלבינה אשדוד ובשמורת כרמיה.
בית-גידולו של הצמח בישראל מיוחד וברור - צל עצים וסבכי שיחים גבוהים במישור החוף בקרקע חולית. לכן מומלץ לדאוג לשימור של לפחות שני שטחים גדולים המכילים בית-גידול זה במישור החוף ולנטר בהם את האוכלוסיות. בצל העצים שוהה בקר, הרומס את הבלוטהוגם גורם להשתלטות סרפד. מומלץ לחקור מהו שיווי המשקל הרצוי של מידת רעייה שמאפשר את קיום אוכלוסיות הבלוטה.
אנדמי לישראל ולדרום ירדן. בירדן גדל המין בדרום בלבד, ומצומצם בתפוצתו לאבן-חול מאזור פטרה ועד שובק. שם הוא גדל בצל עצי זית בבוסתנים, וגם בחריצים עמוקים ולרוב מוצלים בין מצוקי אבן-חול.
בלוטה פלשתית היא עשב רב-שנתי, הגדל כיום במספר ניכר של אתרים במישור החוף, במיוחד בשרון ובפלשת. יחד עם זאת נמצא הצמח באיום בגלל לחץ הפיתוח המתמיד בגלילות אלה, וכתוצאה מכך הולכים השטחים הטבעיים ומצטמצמים. זהו מקרה מיוחד בו המין אינו "אדום" על פי קריטריון הנדירוּת (נמצא ביותר מ-100 אתרים בארץ), אך בכל זאת הוא הוכלל בקבוצת האדומים בעלי חשיבות שימור גבוהה בגלל היותו תת-אנדמי וכן בשל הפגיעוּת הרבה של אוכלוסיותיו לפעולות פיתוח.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | |
שם ערבי | |
משפחה | שפתניים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | מישור החוף |
כורוטיפ | מזרח-ים-תיכוני (אנדמי) |
אתר מרכזי לשימור | חולות קיסריה, שמורת כרמיה |
נדירות |
1
1
6
|
---|---|
פגיעות |
0
3
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
3
4
|
המס' האדום |
1
3.7
10
|
פריפריאליות | 0 |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |