מעבר לתוכן העמוד

סתוונית רמון
Colchicum aff. antilibanoticum

4.2 סכנת הכחדה

תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

גיאופיט בעל פקעת מוארכת אסימטרית, פחוסה מגבה, עטויה בשבע קליפות קרומיות חומות-כהות; גובהה כ-25 מ"מ, קוטרה בממד הרחב 15-20 מ"מ ובממד הצר כ-10 מ"מ. מצויה בעומק של 55-90 מ"מ מתחת לפני הקרקע ואורך קליפות הפקעות 43 מ"מ בממוצע. העלים סרגליים, רוחבם 3-6 מ"מ, והם קעורים בחתך העלה וקרחים לחלוטין. בפרטים בוגרים יש לרוב שלושה עלים, ובפרטים צעירים שניים. בפרטים גדולים במיוחד ניתן למצוא 4-6 עלים. העלים מופיעים יחד עם הפרחים, לעתים רק בסוף הפריחה, גם ללא גשם. בתקופה זו היא הצמח היחיד הפורח במקומות גידולה. הפרחים לבנים (לעתים ורדרדים), קטנים ודמויי משפך, אורך העטיף כ-17 מ"מ, גודל מפתח הפרח כ-22 מ"מ וגובה צינור הפרח מעל הקרקע כ-14 מ"מ; אונות הכותרת מגוונות בצורתן, לרוב הן צרות דמויות סרגל או אזמלניות ברוחב (4)2-3 מ"מ. שלוש אונות העטיף החיצוניות ארוכות בממוצע ב-1.4 מ"מ מהאונות הפנימיות. לרוב מפתח הפרח הוא דמוי משפך אך יש פרחים שהעטיף שלהם פרוש לגמרי ויוצר משטח, ואף כאלה שעלי העטיף שלהם מופשלים לאחור. מספר הפרחים לפרט הוא 3-7, אך הפריחה מדורגת והמספר הממוצע הפורח בו-זמנית הוא 1.9 פרחים. הפרחים יוצאים כאגודה מתוך נדן קרומי החופן גם את העלים. לפרח שישה אבקנים והמאבקים, שצבעם חום-כהה, מצויים בגובה 2/3 מאורך הכותרת. הצופנים ממוקמים בבסיס זירי האבקנים והם ניכרים כרקמה בשרנית בצבע חום או צהבהב; בדרך כלל הצופנים אינם עטורים ב-"כוסיות צוף" (2 רכסים ובליטות דמוי שיניים הנמצאים משני צידי הצופנים); כוסיות הצוף, אם ישנן, מפותחות תמיד יותר באונות הכותרת הפנימיות במקום החיבור עם זיר האבקן.
עמוד עלי יחיד דמוי חוט נימי לבן וארוך עולה מהשחלה התת-קרקעית דרך כל צינור הפרח, כאשר הצלקת נמוכה לרוב במעט מהמאבקים; בתחילת הפריחה עמוד העלי מפושק בחלק ה"תחתון" של הפרח (זה הקרוב לאדמה) ורק במשך הפריחה הוא מזדקף והצלקת מגיעה לעמדה במרכז האבקנים. עמוד עלי יחיד הוא יוצא דופן בסוג סתוונית, שבו לכל שאר המינים 3 עמודי עלי.
הפריחה - מהמחצית השנייה של דצמבר עד סוף ינואר, ללא תלות בגשם.

הצמח גדל רק בהר הנגב, ב-18 אתרים מתועדים, אנו משערים שישנם כ-30 תארים. האתרים מצויים כולם מעל 900 מ': בסביבות בורות לוץ, נחל אלות, נחל לוץ עליון, נחל אליאב, הר שגיא, נחל ניצנה עליון. אוכלוסיית סעיף נחל אלות באזור חניון בורות לוץ נחקרה באופן יסודי וכמותי: היא כוללת 35 גושים ו-42 פרטים.

מדרונות גיר אבניים בהר הנגב הגבוה. שכיח בחברת לענת המדבר וקדד בית-הלחמי במדרונות, בסדקי סלעים ובערוצים לסיים של ואדיות גדולים (סדר 3-5). מיקרו בית-הגידול המיטבי הם כתמי לס קטנים בבסיס המדרונות או שקעים בערוצונים המבתרים את המדרונות, שם שולט כריך הערבות. ייתכן שהיעדרה של ס. הרמון מכתמי לס בערוצים הגדולים נובע מאכילה ע"י דורבנים ואולי עקב נחיתות תחרותית או פגיעה משטפונות.

הצמח גדל בארץ רק בהר הנגב, ואין די מידע על מגמות רב-שנתיות במספרי האתרים ובגודל האוכלוסיות. הסכנה העיקרית נשקפת מדורבנים העושים שמות בכל מיני הגיאופיטים בהר-הנגב. הם חופרים ועוקרים פקעות ומשאירים רק את הקליפות. מוגן בישראל בשמורת הר-הנגב. סכנת ההכחדה בישראל היא סכנת ההכחדה העולמית, שכן זהו מין אנדמי לישראל.

מומלץ לערוך בתחילת ינואר סקר יסודי בהר-הנגב הגבוה לאיתור אוכלוסיות נוספות. יש לנקוט אמצעי הגנה מפני הדורבנים כמו פרישת רשתות הגנה ממתכת.

מין חדש למדע שטרם תואר, אנדמי להר-הנגב ולהרי צפון סיני. נדרש מחקר נוסף
כדי לבדוק את קרבתו לסתווניות קרובות מדרום ירדן
.

גיאופיט נדיר ואנדמי להר הנגב, חדש למדע בעל תופעה ייחודית לסוג – עמוד עלי אחד ולא שלושה. טריפת הפקעות על ידי דורבנים מסכנת את האוכלוסיות. נדרשים סקרים נוספים כדי לתת הערכת מצב מבוססת ועדכנית. האיום המקומי הוא גם האיום העולמי.

Feinbrun, N. 1953, The Genus chicum of Palestine and neighbng countries. Palestine J. of Botany, Jerusalem series, 6, pp:
71-95.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי תצפיות בפיקסל
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע
מספר התצפיות 0 0 0
בסך הכל פיקסלים 0 0 0

שם אנגלי
שם ערבי
משפחהשושניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמההרים במדבר
כורוטיפמערב איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימורסעיף נחל אלות בקרבת בורות לוץ

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
0
4
אטרקטיביות
0
2
4
אנדמיות
0
4
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליות 0
ערך IUCN DD EW EX LC CR EN VU NT
הגדרת סיכון לפי הספר האדום סכנת הכחדה
1 (1) גלילות
צמידות: 0
88.9% אתרים בשמורות

מינים נוספים

סתוונית קצרת-עלים
סתוונית התשבץ
זהבית פעוטה
זהבית אדמדמת