אצבעית רומאית
Dactylorhiza romana
גיאופיט שפקעתו מאוצבעת, דומה לסוג סחלב, אך צבע פרחיו לבן עד צהוב בהיר; גובה הצמח 15-27 ס"מ. בבסיס הגבעול 2-3 חפים חומים החובקים את העלים. העלים דמויי סרגל וקרחים לחלוטין. התפרחת גלילית בראש עמוד תפרחת חסר עלים, ובה 9 פרחים בממוצע. הפרחים דו-שפתניים, פונים הצידה. כל פרח מלווה חָפֶה שאורכו גדול מאורך הפרח. עלי העטיף מוארכים, אורכם 13 מ"מ ורוחבם 5 מ"מ, עלי העטיף הצדדיים קמורים, הפנימיים משולשים ודמויי ביצה, אורכם 10 מ"מ ורוחבם 4 מ"מ. שפית הפרח פרושה לפנים, חסרת כל קישוטים, דמויית ביצה, רוחבה 10-13 מ"מ. היא מחולקת לשלוש אונות קצרות, או לעיתים תמימה. הדורבן פרוש בצורה ישרה מאחורי הפרח, אורכו 10-16 מ"מ. הפרי הלקט ובו מיליונים של זרעי "אבק" זעירים.
כל מיני האצבעית חסרי צוף בדורבן, והם "רמאים" גמורים.
מקור השם המדעי – אצבע dactylos, ושורש rhiza, לאמור "שורש מאוצבע".
פורח מסוף פברואר ועד סוף מרס
גדל בארץ רק באתר אחד – הר קטע למרגלות החרמון, ליד היישוב נמרוד, ברום 900 מטר מעל פני הים. נאסף לראשונה על ידי רני כשר ב-24.3.1985, מתחת להיאחזות נמרוד. בעבר נאספה האצבעית בישראל ב-1944 בנחל כזיב על ידי טוביה קושניר. ב-1978 הבחין באומן, המומחה לסיסטמטיקה של סחלבים, בגליון עשבייה של מין אצבעית שהיה בתוך תיק של הסוג סחלב. מצב הפרט לא אפשר את הגדרתו המדויקת. אולם עם גילוי האצבעית הרומאית במרגלות החרמון והמידע כי היא גדלה בלבנון, קרוב לוודאי שקושניר אכן אסף פרט של אצבעית רומאית.
מחשופי גיר הבנוי ממאובני ספוגים מגיל יורה עליון.
הצמח ופרחיו דומים מאוד לסוג סחלב, והוא נבדל בעיקר במבנה הפקעת, אשר בסחלב היא דמוית ביצה ובאצבעית היא מאוצבעת. שני הסוגים – סחלב ואצבעית – נחשבים כקרובים ביותר מבחינה סיסטמטית, והופרדו רק בשנים האחרונות. בשני הסוגים מינים רבים המכליאים ביניהם ויוצרים צורות ביניים המהווות אוכלוסיות-בסיס להתמיינות וליצירת מינים חדשים. לעומת רוב מיני הסוג סחלב בארצנו, אופייני לאצבעית פרח לבן-צהבהב ושפית חסרת כל ניקוד או שאר קישוטים.
הצמח עושה פרי בהאבקה הדדית בלבד, המתבצעת על ידי דבורים יחידאיות בעיקר מהסוג מדרונית (אנתופורה). גם זכרים של דבורי אנדרנה ומחושית הם מבקרים קבועים. על אף שפרחי האצבעית אינם מציעים כל גמול לדבורים, הם מועדפים על ידם על פני מיני סחלביים אחרים הפורחים באותו מקום (יהל, 1993).
* האתר נמצא בתחומי שמורת החרמון, אך עבודות עפר ופיתוח מאיימות על בית-הגידול; ריכוז אחד של הצמח נהרס בשנת 1993 בעקבות הקמת עמוד חשמל ופריצת הדרך אליו.
* גדל באתר יחיד ובו שלושה ריכוזים קרובים, המונים ביחד 100-300 צמחים. קיום האוכלוסיות יציב משנה לשנה אך קיימות תנודות שנתיות במספר הפרטים הפורחים (לא נעשה ניטור כמותי מדויק עד כה).
* הצמח שכיח באזור הים-תיכוני, ואין נשקפת לו סכנת הכחדה עולמית.
* הצמח לא היה בתחומי ישראל בשנת 1965 ולפיכך לא הוכלל ברשימת הצמחים המוגנים על פי חוק, אך כל משפחת הסחלבים הוכללה בחוק ערכי טבע מוגנים.
* בבית-הגידול של האצבעית ידועים עוד 6 צמחים בלעדיים שאינם ידועים עוד בשום מקום בישראל:חמשן זוחל, קרנונית שעירה, ארכובית חרמונית, טיסדליה שרועה, פשתה עדינה וזכריני זקוף-עוקצים. כמו כן, נרשמו באתר 22 מינים שונים של סחלביים. כל אלה מקנים חשיבות בשימור האתר שהאצבעית גדלה בו.
לגדר את אזור גידול האצבעית בהר קטע ולערוך במקום ניטור דמוגרפי קפדני הכולל גם אחוז חנטה והתבססות צמחים חדשים.
גדל במרכז אגן הים התיכון ובמזרחו, עם חדירה לאזור האירו-סיבירי בתת-האזור הפונטי בים-השחור: מדרום איטליה וסיציליה דרך ארצות הבלקן, דרום בולגריה, החלק הים-תיכוני בטורקיה, קפריסין וסוריה-לבנון; בים השחור בחופי צפון טורקיה, חצי האי קרים וחופי בולגריה.
מין ממשפחת הסחלביים, הגדל באתר יחיד בבית-גידול ייחודי ורגיש לפגיעה עקב פיתוח. מין פריפריאלי, הגדל במרגלות החרמון בקצה הדרומי של תפוצתו. באתר גידולו יש עוד כמה מינים ייחודיים. כל אלה מקנים לו חשיבות שימור גבוהה.
דפני, א. 1986.דקטילוריזה רומאית – ממצא חדש ממרגלות החרמון. רתם 19: 20-25.
יהל, ג. 1993, האבקת האצבעית הרומאית בהר קטע. עבודת גמר, מחנה ביוטופ בבי"ס שדה חרמון.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Roman Orchid |
שם ערבי | סחלב (רומי) |
משפחה | סחלביים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
כורוטיפ | ים-תיכוני |
אתר מרכזי לשימור | הר קטע למרגלות החרמון |
נדירות |
1
6
6
|
---|---|
פגיעות |
0
1
4
|
אטרקטיביות |
0
1
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
4.7
10
|
פריפריאליות | 0 |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |