חמד איג
Haloxylon eigii

נכחד warningנכחד EX

בן-שיח שענפיו בשרניים, פרוקים וחסרי עלים, גובהו 40-60 ס"מ. ענפים רבים עולים ישר מבסיס הצמח, והם אינם מעוצים פרט לבסיסם. כמעט כל חלקי הצמח העל-אדמתיים מתים כל שנה. הגבעולים כמעט שאינם מסועפים בחלק התחתון. ענפי הפריחה מפושקים לצדדים בצורה המשווה לצמח דמות של פירמידה רחבה. צבע הגבעול ירוק בהיר מכחיל, והופך עם ההזדקנות לצהוב-חום. העלים זעירים, מופיעים רק באביב, גודלם 1-2 מ"מ, צורתם משולשת והם צמודים למפרקים. הפרחים דו-מיניים זעירים, צבעם קרם והם בדרך כלל בודדים. בפרח 5 אבקנים, 5 סטמינודים, ו-3 צלקות זעירות, והוא מלווה בשתי חפיות. לעטיף חמש אונות, והוא מצמיח בפרייה כנף קרומית מפושקת לצדדים. גודל הפרי עם כנפיו 7-10 מ"מ, צבעו ירקרק או כצבע הקש.
פורח באוגוסט–ספטמבר.
חמד אייג דומה מאוד בהופעתו לחמד הנגב, אך חמד אייג מעוצה בבסיסו וגבעוליו שעירים. כמו כן עליו ארוכים יותר, 8-12 מ"מ, ואילו עלי חמד אייג זעירים ביותר. המין נבדל מחמד המדבר בהופעה הכללית – חמד המדבר הוא בן-שיח מעוצה ענֵף וצפוף, עם חלקים מעוצים גדולים בבסיסו.

גדל בעבר בשתי גלילות: בבקעה ובגלילת ים המלח (נתון בפלורה פלשתינה, חסר בעשבייה). שתי גלילות אלה קרובות לאזורים בירדן, שם הצמח שכיח למדי. בבקעה גדל למרגלות סרטבה (תצפיות משנות 1971-1975), אך נכחד בעקבות בניית מחנה צבאי. ככל הנראה נכחד מישראל, שכן אין עדויות מאז 1975 על הימצאו כיום באתר כלשהו בישראל.

אדמות לס רדודות ומחשופי חוואר וקירטון עם אחוז גבוה של מלח. גם מדרונות מתונים עם אדמות ליתוסול עם אחוז גבוה של גיר פעיל. גדל בתחום 100-200 מ"מ גשם באזור יובשני במדבר של צומח פזור (דיפוזי), שכמות המשקעים בו מספיקה לקיים צומח רב-שנתי של בני-שיח השולט על פני כל השטח.

* בעבר, לפחות עד שנת 1975, גדל הצמח בבסיס המדרון הצפון מזרחי באזור הכביש העולה להר סרטבה בין הישוב משואה למועצה האזורית שלומציון. עבודות פיתוח במקום הביאו להכחדת האוכלוסייה וכנראה גם להכחדתו מכל ארץ-ישראל.
* הר סרטבה הוא אמנם שמורת טבע, אך השמורה איננה כוללת את שולי בסיס ההר, שם גדלו האוכלוסיות של חמד אייג.

מומלץ להשיב את המין לישראל מירדן ממקורות בחלק הצפוני של המדבר המזרחי של ירדן, שם הוא שולט באזורים נרחבים. מומלץ לאסוף זרעים משם ולייסד שתי אוכלוסיות בשני אתרים באזור הבקעה: אחד למרגלות סרטבה ואחד בפתח נחל אוג בין קליה לאלמוג.

מין שתפוצתו מוגבלת למדבר הסורי בדרום סוריה ובמזרחה, נדיר במערב עירק ובמדבר המזרחי בירדן במזרח מואב, מזרח עמון ואזור אזרק. ישראל הייתה הנקודה המערבית הקיצונית בתפוצתו.

צמח רב-שנתי מהסלקיים, עמיד למלח, שגבעוליו בשרניים ופרוקים. אנדמי למדבר הסורי ולמדבר המזרחי בירדן. נקרא על שם אלכסנדר אייג, אבי הבוטניקה הסיסטמטית בישראל. גדל לפנים בארץ בשתי אוכלוסיות פריפריאליות, אשר נכחדו כנראה. אוכלוסייה אחת נכחדה בעקבות עבודות עפר ופיתוח, והאוכלוסייה באתר השני נכחדה מסיבות לא ידועות.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבינייתון
משפחהסלקיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמדברית
כורוטיפמערב-אירנו-טורני
אתר מרכזי לשימורמועצה אזורית שלומציון, למרגלות הסרטבה

נדירות
1
5
6
פגיעות
0
0
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
2
4
המס' האדום
1
-1.0
10
פריפריאליותE

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןנכחד

0 (2) גלילות
צמידות: אין מידע
None% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת חמד הנגב
חמד הנגב
חמד הנגב
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת אוכם תולעני
אוכם תולעני
אוכם תולעני
פגיע VU
תמונה מאת אוכם חד-ביתי
אוכם חד-ביתי
אוכם חד-ביתי
פגיע VU
תמונה מאת אוכם ארץ-ישראלי
אוכם ארץ-ישראלי
אוכם ארץ-ישראלי
סכנת הכחדה EN