שניין קטן
Heterocaryum subsessile

warningפגיע VU

עשבוני חד-שנתי זקוף בעל גבעול מרכזי ומבנה תפרחת מסועף וסימטרי, שגובהו 8-15 ס"מ. העלים פשוטים, מוארכים ומסורגים, מכוסים שערות פשוטות ולבנות המהודקות אל העלה ומשוות לגבעול ולעלים גוון אפרפר-מכסיף. הפרחים כחלחלים זעירים דמויי משפך סימטרי בעל אוגן כותרת מחומש שקוטרו 2-3 מ"מ. הכותרת בולטת רק במעט מהגביע, אורכה 3 מ"מ ובמבוא הצינור שלה חמישה קשקשים זעירים. עוקצי הפרחים קצרים (2-4 מ"מ) והם ממוקמים בודדים בחיקי העלים. הפרי בנוי מארבע פרודות שונות בצורתן (הטרוקרפיה): שתיים מהן בעלות שיכים בולטים בשוליהן ושתיים צולבות בעלות עטרה מכונפת. הפרודות מעורות במצעית הפרח הגדלה בפרייה כלפי מעלה ויוצרת חרוט מרכזי. גודל כל פרודה 3-4.5 מ"מ והיא מכילה זרע בודד המעורה בקשוות השחלה העוטפת אותה. למין שני בסוג, שניין שיכני, יש פרודות שיכניות בלבד; יש חוקרים שהתייחסו אל שניין קטן כזן של שניין שיכני אשר בו שתיים מהפרודות מכונפות. לפיכך ייתכן מאוד שבשניין שיכני ישנם שני זנים אשר אחד הוא הומוקרפי (הפירות זהים) ובצידו זן הטרוקרפי, לעתים באוכלוסייה אחת (המתואר כשניין קטן). דומה לכך הוא הפולימורפיזם שנמצא באחד ממיני הסוג לפית (הקרוב לשניין) האנדמי למרומי סיני (Shmida, 1978).
פרוש שם הסוג המדעי הוא "פרי שונה" (בגלל שתי צורות הפרודה) ומכאן גם השם בעברית.
הפריחה בסוף מרץ ברום 600-700 מ' ובתחילת אפריל ברום מעל 900 מ'.

המין גדל בנגב הצפוני ובנגב הדרומי ונאסף ונצפה בסך הכול בחמישה אתרים. בנגב הצפוני נאסף פעם אחת ב-1967בערוץ באזור חתרורים ממזרח להרי ערד (אבינועם דנין). בנגב הדרומי נצפה ב-1998 בהר גבריאל ובהר כרכום ע"י מימי רון, ובאביב 2010 (שנה גשומה בנגב בצורה יוצאת דופן) נצפה ע"י מימי רון בנחל ערוד עליון ובמורד הצפוני של הר-שגיא. על אף שהמין אופייני להרים ערבתיים גבוהים, הוא לא נצפה עד כה אף פעם בהר-הנגב עצמו.

בישראל - במדרונות אבניים גירניים בהרי המדבר וערוצי ואדיות מעל רום 600 מ'. הפרטים באדום נצפו במדרון גירני סלעי ובשולי מטע זיתים מושקה מעל רום 1,350 מ' בחברת לענת המדבר וקדד בית-הלחמי.

* מספר האתרים קטן והתצפיות בצמח מעטות מכדי להעריך מגמות של שינוי בטווח ארוך.
* האוכלוסיות קטנות ובשטח נצפים לרוב פרטים בודדים.
* הנגישות אל האתרים נמוכה. קיים סיכון להכחדות מקומיות בגלל מספר הפרטים הקטן בכל אוכלוסייה.
* מוגן בהר שגיא, נחל ערוד ובהר כרכום המצויים בתחומי שמורת הר הנגב.
* נפוץ במזרח התיכון ואינו מופיע ברשימות של מינים אדומים.

יש לערוך סקרי שדה באזור ערד ובאזורים שמדרום ומדרום-מערב למכתש רמון, במגמה לאתר אוכלוסיות שעדיין לא התגלו ולקיים מעקב רב-שנתי באתרים הידועים ובאלה שעשויים להתגלות, בכדי לקבל תמונת מצב עדכנית ומהימנה יותר על המין בארץ. כדאי לשקול לייסד אוכלוסיות חדשות בהר הנגב הגבוה.

ישראל, דרום ירדן (רכס א-שארה), מדבר סוריה, צפון עיראק ורוב המחוזות באיראן. לא נמצא עד כה בסיני.

עשב חד שנתי קטן ונדיר מאד של הנגב הדרומי והנגב הצפוני שנצפה בארץ רק פעמים ספורות ומספר אתריו קטן. מומלץ להגביר את מאמצי החיפוש.

Shmida, A., 1978. Relationship between Paracaryum intermedium and P. boissieri in Sinai, and the generic separation of Parycaryum and Mattiastrum (Boraginaceae). Pl. Syst. Evol. 129: 323-326.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבי
משפחהזיפניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמההרים במדבר, מדברית
כורוטיפאיראנו-טוראנית
אתר מרכזי לשימורנחל ערוד עליון, הר שגיא

נדירות
1
5
6
פגיעות
0
0
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.2
10
פריפריאליותE

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

2 (1) גלילות
צמידות: 0
60.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת לשון-שור נגבית
לשון-שור נגבית
לשון-שור נגבית
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת לשון-פר מזרחית
לשון-פר מזרחית
לשון-פר מזרחית
פגיע VU
תמונה מאת מגסטומה זעירה
מגסטומה זעירה
מגסטומה זעירה
פגיע VU
תמונה מאת אלקנת הגליל
אלקנת הגליל
אלקנת הגליל
סכנת הכחדה EN