ספלילה טבורית
Hydrocotyle vulgaris
מבוסס על:
צמח עשבוני רב-שנתי, זוחל, קרח או כמעט כך, בעל גבעולים דקים אשר במפרקיהם מתפתחים צברי שורשים כלפי מטה ועלים ותפרחות כלפי מעלה. הצמח טבול במים או בבוץ, כאשר רק העלים והתפרחות נמצאים מעל לפני המים. העלים זקופים, בעלי פטוטרת ארוכה ועלי לוואי זעירים-קרומיים בבסיס. טרף העלה עגול ואינו דמוי לב בבסיס (בניגוד לספלילה מצויה), קוטרו 1-4 ס"מ, מרכזו שקוע במקצת – טבורי (מכאן שם הצמח). שולי טרף העלה משוננים למעין אונות רחבות. עוקצי התפרחות קצרים מפטוטרות העלים הסמוכים. התפרחות כדוריות, מסודרות 1-3 לאורך גבעול התפרחת (בניגוד לספלילה מצויה, בה יש רק צבר פרחים יחיד כדורי). בכל צבר פרחים יש מספר פרחים ירקרקים, זעירים, דו-מיניים, צפופים. עלי הכותרת ביצניים, אורכם כ- 1 מ"מ. הפרי באורך 2 מ"מ, רוחבו גדול מגובהו והוא מורכב משתי פרודות ששטחן מצולע לאורך, מכונף, ובראשן שרידי העלי. כמו צמחי מים רבים אחרים, גם לספלילה יש ריבוי אל-מיני חזק בצורת גבעולים משרישים. זוהי התאמה לבית הגידול הרטוב אשר גודלו אינו קבוע, בו הצמח יכול "לנדוד" לשולי גוף המים בשנים ברוכות או למרכזו בשנים יבשות.
הפריחה בחודשים מאי-יוני.
הצמח גדל כיום בשתי גלילות – עמק החולה והשרון, בכל גלילה באתר אחד בלבד, בסך הכל ב-2 אתרים אך ייתכן שיש שלושה. נמצא בתעלות במזרח עמק החולה, אולם נעלם מחולתה בה נאסף ב-1953. ב-2009 נמצא על ידי נועם עביצל בנחל מעברות בשרון כצמח חדש לגלילה. בעבר גדל גם בחוף הכרמל בכבארה, אך נכחד משם. דיווח לא ודאי קיים גם מהגולן. הצמח נמצא גם בתעלת מים ליד יכיני מדרום לשדרות. כדאי לציין כי בארץ הצמח משמש גם בגינון של גופי מים, לכן ייתכן שיופיעו אתרים חדשים שמקורם בצמחי נוי אלו ואולי האתרים בנחל יכיני ובנחל מעברות הם אתרים כאלה. משמש לגינון בארסוף ליד שפיים.
שטחים בוציים וגופי מים עומדים רדודים בשולי בריכות וביצות.
הסוג ספלילה כולל כ-100 מינים הגדלים רובם ביבשות הדרומיות של כדור הארץ. בארץ גדלה גם ספלילה מצויה, הגדלה באתרים רבים למדי בגולן ולכן למרות נדירותה, היא קיבלה מספר אדום מתחת לסף ההגדרה כמין אדום. ספלילה זעירה היא המין השלישי המופיע בפלורה פלשתינה, מין זה מאד דומה לספלילה מצויה; לא נמצאו הבדלים ברורים בין המינים ולכן הימצאותו בארץ מוטלת בספק.
* הצמח נדיר ביותר וגדל כיום כבעבר במספר אתרים זעום. נכחד מאחת הגלילות שבהן נאסף בעבר (חוף הכרמל), אך נמצא לראשונה בשרון רק לאחרונה. לא ברור לחלוטין אם מדובר באוכלוסייה חדשה פליטת תרבות או באוכלוסייה שהייתה קיימת גם בעבר.
* בית הגידול הבוצי ושל מים עומדים המתאים לצמח, מתמעט מאד בישראל.
* הצמח אינו מוגן בתחומי שמורת טבע, אך מוגן בחוק.
* הצמח נפוץ בארצות הים התיכון ואינו מצוי בסכנת הכחדה במרביתן. לפי רשימות IUCN הוא בסכנה חמורה (CR) בקרואטיה ובאיום (VU) בשוויץ.
מומלץ לחפשו ולאתרו בשטחם בוציים ובשולי בריכות בכל גלילות הארץ ולאמוד את גודל האוכלוסיות בכדי להעריך בצורה יותר מדויקת את מצבו בישראל ובהתאם לכך להגדיר אתר מתאים לשימור או אתר להשבה. ניתן לנצל את הריבוי הווגטטיבי הנמרץ לצורך ריבוי מהיר של הצמח וליצירת אוכלוסיות גיבוי בגנים בוטניים וגם בטבע ובגינות.
זהו מין אירופי הנפוץ בכל מרכז ומערב אירופה וצפונה עד סקנדינביה. גדל גם בכל ארצות אגן הים התיכון ובאיים, אך נעדר מסוריה, לבנון וירדן. נמצא באופן נקודתי ונדיר בארץ. בפלורה של טורקיה הוא מוזכר כצמח בר, אולם מקום הגידול לא מצוין (Pesmen, 1972).
עשב רב-שנתי נדיר מאד של שטחי בוץ ושולי מקווי מים. בית הגידול מאוים בישראל, אך בארצות אחרות הצמח מצוי ואינו מצוי בסכנת הכחדה. ייתכן שחלק מהאוכלוסיות הן פליטות תרבות.
Pesmen, H. 1972. in Flora of Turkey, vol 4:
288.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Marsh Pennywort |
| שם ערבי | |
| משפחה | סוככיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי – ים-תיכוני (ייתכן רב-אזורי) |
| אתר מרכזי לשימור | נחל משמרות |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
