מניפנית גרוזית
Lallemantia iberica
מבוסס על:
צמח חד-שנתי צנוע, בגובה 10-35 ס"מ. לנבט שני פסיגים מעוגלים, לבובים בבסיס. הצמח קרח או מקריח, בעל גבעול מרכזי, מרובע, זקוף או מעוקל במקצת, מפוצל מעט. קצות הגבעולים נושאים דורי פרחים מרוחקים היוצרים תפרחת מוארכת. העלים נגדיים; העלים התחתונים בעלי פטוטורת ארוכה, צורת הטרף שלהם מוארכת עד ביצנית-משולשת, שוליהם בעלי שיניים מעוגלות; העלים העליונים יותר המלווים את הפרחים יושבים, אזמלניים-סרגליים, כמעט ללא שיניים, ארוכים כפליים או יותר מדורי הפרחים. דורי הפרחים מלווים בכמה חפיות ביצניות, נישאות על עוקץ צר, בעלות טרף המסתיים בשיניים וב-5-9 זיפים ארוכים. החפיות הזיפניות הללו מהוות סימן הגדרה חשוב המבדיל מניפנית גרוזית משאר מיני השפתניים בארץ. גביע הפרח ארוך וצינורי, אורכו 13-17מ"מ, הוא בעל 15 עורקים ומסתיים ב-5 שיניים. שיני הגביע לעיתים קרובות ארגמניות, העליונה רחבה-ביצנית, השאר קטנות יותר, אזמלניות. שן הגביע העליונה הגדולה בולטת למראה גם כאשר הצמח יבש ומהווה גם סימן הגדרה חשוב. הכותרת בצבע קרם עד סגול חיוור, דו-שפתנית, צינורית, עטופה ברובה בגביע. שפת הכותרת העליונה קעורה, בעלת 2 שיניים מעוגלות-רחבות ושני רכסים (כפלים) אורכיים בצד הפנימי. שפת הכותרת התחתונה פרושה, בעלת 3 אונות, המרכזית רחבה באופן ניכר. 4 האבקנים (2 ארוכים יותר) מקבילים נראים בלוע הפרח. לאחר הפריחה מתפתחות עד 4 פרודות חד-זרעיות, ביצניות בתוך הגביע.
הפריחה בחודשי אפריל – מאי.
הצמח נמצא בגלילות השומרון, הרי יהודה ומדבר יהודה בסך הכל ב-11 אתרים בארץ, אולם לפי הערכה ישנם כ-25 אתרים. בדרום השומרון הוא נמצא בענתות. בהרי יהודה נכחד מאזור ירושלים, בה נאסף פעמיים בשנות העשרים והארבעים של המאה ה-20, אולם נמצא בגוש עציון, דהריה ובמיוחד בהרי חברון – אריסטובליה וסביבות סוסיא. במדבר יהודה נאסף רק שלוש פעמים באזור נבי מוסא – הורקניה ובנחל דרגות ונמצא ע"י יאיר אור בצומת רימונים ב-2009. בחרמון (מחוץ לתחום המכוסה בספר זה) הצמח נדיר ביותר, ונמצא פעם יחידה ביער ספר הררי בהר שלהבית ב-1991.
בתות ספר ובעיקר שדות בור ושדות חקלאית בעל מסורתית בקרקע רנדזינה וטרה רוסה.
מניפנית היא סוג איראנו-טורני קטן בעל 6 מינים, רובם חד-שנתיים הנפוצים בעיקר באזורים היובשניים של אסיה. מניפנית גרוזית קרובה ומאד דומה למניפנית המגן (L. peltata), מין צפוני יותר של טורקיה, אירן והקווקז המאופיין בחפיות עגולות. באזורנו גדלה גם מניפנית סיני (L. royleana), צמח חד-שנתי זעיר בעל עלים רחבים שנמצא באוכלוסיות שרידיות בדרום סיני, אולם נפוץ מזרחה לאורכה של אסיה היובשנית עד למערב סין.
* צמח נדיר שניכרת מגמת ירידה במספר אתריו, במיוחד בהרי יהודה באזור ירושלים.
* גודל האוכלוסיות באתרים הוא כמה עשרות פרטים בדרך כלל. לצמח כושר נביטה טוב ויש להניח שאם בית הגידול לא ייפגע, תובטח ההמשכיות של קיום האוכלוסיות.
* שדות הבור ושטחי החקלאות המסורתית על קרקע טֶרָה-רוֹסָה הולכים ומצטמצמים וכתוצאה מכך בית הגידול של הצמח הולך ונעלם.
* הצמח אינו מוגן בתחומי שמורות טבע
* רחב תפוצה בעולם ואינו בסכנת הכחדה עולמית.
להכריז על שטחים מוגדרים של חקלאות מסורתית ושטחי בור באזורי הספר של מדבר יהודה ומדבר שומרון שבהם מין זה גדל, כשמורת טבע. הודות לכושר הנביטה הטוב, ניתן ליצור בנק זרעים גדול תוך שנים ספורות ולאושש אוכלוסיות פגועות, ליצור אוכלוסיות גיבוי חדשות באזורי התפוצה ולשמר ex-situ בגנים בוטניים.
צמח רחב-תפוצה במזרח התיכון. נפוץ בכל רמת אנטוליה ומזרחה עד לקווקז כולו ואירן, כמו כן גדל בצפון עירק, מדבר סוריה, ירדן וישראל (Gabrielian and Fragman-Sapir, 2008). זהו צמח נפוץ של אזורים יובשניים ההופך לנדיר ביותר באזורנו.
צמח חד שנתי קטן של שדות בור ושטחי חקלאות מסורתית באזורי ספר. הצמח נדיר והמשך קיומו מאוים עקב הצטמצמות סוג זה של בית גידול. אינו בסכנת הכחדה עולמית.
Gabrielian, N. and Fragman-Sapir, O. 2008. Flowers of the Transcaucasus and Adjacent Areas. Gartner Verlag.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Iberian Dragon's Head |
| שם ערבי | |
| משפחה | שפתניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ספר גבוה |
| כורוטיפ | מערב איראנו-טוראני |
| אתר מרכזי לשימור | שדות חוות מעון |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
