טופח עדין
Lathyrus nissolia
צמח עשבוני חד-שנתי זקוף, גובהו 20-40 ס"מ. הגבעולים מעטים, מסתעפים לרוב מהבסיס. הגבעול קרח ולאורכו יש קרינים דקים ובולטים. העלה חסר עלעלים וקנוקנות. מה שנראה כעלה הוא למעשה פטוטרת העלה, אשר התרחבה ונראית כעלה שלם, דמוי סרגל, אורכה 4-10 ס"מ ורוחבה 2-3 מ"מ. בתפרחת פרח יחיד (לעיתים נדירוּת שני פרחים), והיא נישאת על עוקץ נימי שאורכו 3-4 ס"מ היוצא מחיק עלה. גודל הפרח 7-12 מ"מ. צבע הכותרת אדום-ארגמן בולט. הפרי הוא תרמיל מוארך, אורכו 2.5-5 ס"מ, נטוי-משולשל מטה, מכיל זרעים רבים שפניהם מגובששים.
בזמן הפריחה ניכר המין בצבע המיוחד של פרחיו – אדום ארגמני. עליו תמימים וחסרי קנוקנות, וגם בכך הוא נבדל בבירור מיתר המינים בסוגים טופח, בקיה, ואפון, שעליהם מנוצים. העלה מזכיר עלה של דגניים.
פורח באפריל ובתחילת מאי.
הצמח גדל רק בגלילה אחת –הגליל העליון, בגוש הר מירון, בחמישה אתרים בלבד: חרבת זבד, עין-הזקן, הר הלל, הר כפיר ונחל אדמוניות. הוא נאסף לראשונה בישראל על ידי נח נפתולסקי ב-1926 בסביבות הכפר פקיעין. זהו האתר היחיד אשר נכחד כפי הנראה. בחרמון גדל המין באתרים בודדים, בחגורת היער ההררי, ברום 1,700-1,550.
קרחות עשבוניות בחורש פתוח חצי מוצל. בעולם מצוי בבתי-גידול עשבוניים ביערות אורן, בחורש אלון וגם בבתות.
הסוג טופח כולל 160 מיני עשבוניים חד-שנתיים ורב-שנתיים. הוא משתייך לשבט הבקיה וקרוב לאפון ולבקיה. הסוג מתאפיין בזוגות מעטים של עלעלים (לרוב 1-2 לעומת זוגות רבים בסוג בקיה), במבנה עמוד-העלי, בקנוקנות ובתכונות הפרי המתבקע ומסתלסל עם הבשלתו, כך שמרבית הזרעים נזרקים למרחק (אופייני גם לסוג בקיה). הסוג נפוץ באזורים הממוזגים של חצי הכדור הצפוני וגם בהרי אפריקה הטרופית ובדרום אמריקה. במזרח התיכון 70 מינים, רובם חד-שנתיים, עובדה המורה על התאמה לאקלים הים-תיכוני הדו-עונתי, ומרמזת כי אזורנו הוא אחד ממרכזי ההתמיינות של הסוג טופח. מרכז נוסף נמצא בהרי האנדים בדרום-אמריקה. שם הסוג המדעי – Lathyrus – הוא השם היווני הקדום של אפונה. שם הסוג העברי "טופח" נזכר בתלמוד כסוג הקרוב לבקיה. תואר המין המדעי ניתן לזכרו של ג. ניסוייל, בוטנאי צרפתי בן המאה ה-17. תואר המין העברי – "עדין", מציין את הנוף דקיק-הגבעולים וצר-העלים של המין.
טופח תרבותי מגדלים למאכל במזרח התיכון ובהודו (במואב בירדן זרועים שדות נרחבים ממנו), ואוכלים את זרעיו למרות שהם מכילים נוירו-טוקסינים.
בישראל גדלים 21 מיני טופח, כמעט כולם חד-שנתיים. רק בצפון הגליל ובחרמון גדלים מיני טופח רב-שנתיים.
טופח עדין הוא מין מיוחד השייך לסקציה ניסוליה, אשר לעליה אין קנוקנות (תכונה אופיינית לרוב מיני סוג טופח) והעלים בנויים מפטוטרת מורחבת, בעוד העלה עצמו התנוון. המין דומה בדמותו הכללית לטופח זקוף ולטופח כדורי. בכל המינים הללו העלים (או העלעלים) צרים וארוכים, והצמחים זקופים ונמוכים (16-20 ס"מ), אלא שלמינים האחרים יש קנוקנות קצרות פשוטות, ואילו לטופח עדין אין כל שריד של קנוקנת, עליו פשוטים (ולא זוג עלעלים) ופרחו אדום.
* ידועים רק 5 אתרים, המרוכזים כולם בגוש-הר מירון, שהוא שמורת טבע. מספר הפרטים הכולל מוערך ב-1,000-2,000.
* הצמחים גדלים לרוב כבודדים, ובכל אתר מוצאים מספר פרטים קטן. בחרבת זבד נמצאה אוכלוסיה גדולה במיוחד בת 300 פרטים בשטח של 50 דונם (הנתונים לשנת 1990).
* כל האתרים מרוכזים במקטע אחד, דגם המסכן את המין בישראל.
* האתרים רחוקים מישוב, אך חלקם נמצאים בסמיכות לשבילי מטיילים ולעיתים אף ממש בשוליהם. האזור של עין-הזקן–הר הלל מטויל רבות, במיוחד באפריל, בשל פריחת האדמוניות. כמו כן חלקות עיבוד מתרחבות בדיוק באזור זה.
עריכת סקר לאיתור אוכלוסיות ברכס פקיעין (מקום שכנראה מצא נפתולסקי את המין לראשונה). ניהול מעקב דו-עונתי אחר נוכחות המין לפחות בשניים מהאתרים הידועים (עין הזקן וחרבת זבד).
ים-תיכונית ואירו-סיבירית; שכיח בצרפת, איטליה, ארצות הבלקן וצפון אפריקה. נקודות תפוצה מקומיות פזורות בתחום נרחב בספרד, מרכז אירופה, טורקיה ועד הקווקז. במזרח התיכון גדל בטורקיה, סוריה-לבנון, צפון עירק וצפון-מערב אירן.
טופח עדין הוא מין חד-שנתי נדיר ביותר, הגדל בישראל רק בחמישה אתרים במקטע יחיד בתוך שמורת הר מירון. המין פריפריאלי צפוני, וגודל אוכלוסיותיו בישראל זעום ביותר. מוגדר כצמח אדום בגלל הצמידות הרבה של האתרים.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Grass Vetchling |
שם ערבי | ג'ולבאן |
משפחה | קטניות |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכוני |
כורוטיפ | ים-תיכוני (אירו-סיבירי) |
אתר מרכזי לשימור | חרבת זבד |
נדירות |
1
4
6
|
---|---|
פגיעות |
0
0
4
|
אטרקטיביות |
0
1
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
3.2
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |