פשתנית ריסנית

Linaria pelisseriana

הצמח גדל בשרון, בצפון הגולן ובחרמון הנמוך בשמונה אתרים. בשרון הצמח נותר באילנות ובהוד השרון (משם ייתכן שנכחד), ונכחד מאתרים באזור בנימינה, פרדס חנה וחדרה, שם נצפה ונאסף בשנות ה-20, ה-30 וה-40 של המאה ה-20 ע"י איג, זהרי ונפתולסקי. אוכלוסייה קטנה נוספת גדלה עוד בשנות ה-80 של המאה שעברה ברעננה, אך המקום הפך לשכונת מגורים. בגולן הצפוני הוא מוכר מיער אודם, צומת פזרה והר פרס. בחרמון הנמוך נצפה בהר קטע. נכחד משתי גלילות: בעמק עכו נאסף ב-1925 ע"י אליעזר שמאלי בראש הנקרה אך לא אותר עוד; בפלשת נאסף בשנות ה-20 בפתח-תקווה ובבני ברק, אך נכחד משם. אתרים אלה סימנו את גבולו הדרומי של המין בארץ.

חמרה חרסיתית מהודקת בשרון. אבן חול במורדות החרמון וקרקע בזלת בגולן.

בסוג פשתנית (Linaria) כ-100 מינים הגדלים בעקר באזור הים-תיכוני והאיראנו-טוראני. בארץ גדלים 12 מינים, כולם חד שנתיים. תכונה אופיינית לסוג היא כותרת דו-שפתנית בעלת דורבן. תכונה זו אופיינית גם לסוגים צלצל (Cymbalaria), עפעפית (קיקסיה Kikxia), ופומה (Hueblia). בעבר נכללו מיני העפעפית בתוך הסוג פשתנית, אך הסוגים הופרדו בגלל מבנה הפרי השונה - בפשתנית ההלקט נפתח בעת התייבשו ב-4-6 קשוות דמויות שיניים בעוד שבעפעפית ההלקט נפתח ע"י 2 מכסים הנושרים ממנו.
המינים הקרובים לפשתנית ריסנית הם פשתנית קטנת-פרחים ופשתנית זעירה, לכולם זרעים דמויי דיסקית והם נבדלים זה מזה בצבע הפרחים ובאורך הדורבן. צבע הפרח בפ. ריסנית - אדום סגול, בפ. קטנת פרחים – צהוב ובפ. זעירה – תכלכל. אורך הדורבן בפ. ריסנית 8-10 מ"מ, בפ. קטנת פרחים 2-4 מ"מ ובפ. זעירה – 1 מ"מ. בצפון אגן הים התיכון ובאירופה פשתנית ריסנית נפוצה במגוון של בתי גידול, והאוכלוסיות של מורדות החרמון והגולן דומות יותר לאלה של אירופה. ייתכן שאוכלוסיות מישור החוף המצויות בשוליים של אזור התפוצה הן אקוטיפ מקומי קלציפובי ("שונא גיר") שהתמיין בתוך המין רחב התפוצה.

* מספר הגלילות שבהן הצמח גדל בארץ הצטמצם מחמש לשלוש. הצמח נכחד כליל מעמק עכו ומפלשת, במיוחד מאזור גוש דן שם נאסף בעבר פעמים אחדות. גם בשרון, שבו המין עדיין נמצא, מספר האתרים נמצא במגמת ירידה מתמדת.
* האוכלוסיות קטנות (לרוב עד עשרות פרטים ופחות) ולעתים מופיעים רק פרטים בודדים.
* ההכחדה בגלילות מישור החוף נבעה מהפיתוח העירוני והחקלאי וגם כיום הפיתוח מאיים על האוכלוסיות שנותרו שם. ייתכן שהממדים הקטנים של האוכלוסיות שנותרו חושף אותן לסיכונים רבייתיים, גנטיים ודמוגרפיים שעלול להביא להכחדות מקומיות.
* המין מוגן בגולן בשמורת יער מסעדה. האוכלוסיות שנותרו בשרון אינן מוגנות בתחומי שמורה. האוכלוסייה הקטנה שהייתה בשמורת תל יצחק נכחדה.
* נפוץ מאד באירופה ואינו מופיע ברשימת המינים בסיכון ביבשת זו. הצמח התפשט בעולם מעבר לתחום תפוצתו המקורי. נכלל בספר האדום של קפריסין בדרגת סיכון "באיום" (VU).

לתחום שטח באילנות שבשרון, להכריז עליו כשטח מוגן ולקיים בו ניטור רב-שנתי של האוכלוסיות.

גדל בארצות אגן הים התיכון ודרום הבלקן: ספרד, צרפת, איטליה, יוון (כולל כרתים) בולגריה וטורקיה. ייתכן שאוכלוסיות ישראל מקוטעות מתחום התפוצה האירופי והים-תיכוני שכן אין נתונים מסוריה ולבנון. באירופה המערבית ידוע מבריטניה ומצרפת, אך ייתכן שהוא שם צמח משני. גדל באוסטרליה במדינת New South Wales בבתי גידול מופרים, בצידי דרכים ובשטחי מרעה, אך ככל הנראה הובא לשם מאירופה.

צמח חד-שנתי נדיר מאד של קרקעות חמרה בשרון ושל בזלת ואבן חול בגולן ובמרגלות החרמון. קיימת מגמת ירידה ניכרת במספר האתרים והגלילות, במיוחד במישור החוף, עקב פיתוח עירוני וחקלאי. צמח פריפריאלי המצוי בישראל בקצה הדרומי של תפוצתו העולמית וייתכן שאוכלוסיותיו מהוות אקוטיפ קלציפובי בעל ייחודיות גנטית בהשוואה לגנוטיפ העולמי.

פולק, ג. 1984. מבחר מיני צמחים אופייניים לחמרה וכורכר/פשתנית ריסנית. רתם 13: 146
שמידע, א. וכהן, ע. 1988. צמחים נדירים בארץ/פשתנית ריסנית. רתם 26: 86-88.