פשתנית קטנת-פרחים
Linaria simplex
מבוסס על:
צמח חד שנתי דקיק ועדין, קרח, למעט שעירות בלוטית המופיעה באזור התפרחת. גובהו 7-25 ס"מ. הגבעול בדרך כלל יחיד, פשוט או מסועף, עם גבעולים ללא פרחים בבסיס. העלים סרגליים בדורים של שלושה; העלים העליונים מסורגים. הפרחים צפופים בקצה הגבעול בתפרחת דמוית קרקפת, המתארכת מאוד והופכת לדלילה בשלב הפרי. כל פרח מלווה בחפה סרגלי ונישא על עוקץ קצר מהגביע. אורך הגביע 3-4 מ"מ והוא בעל שעירות בלוטית, עלי הגביע סרגליים מוארכים. הכותרת בצבע צהוב חזק, אורכה 6-9 מ"מ (כולל דורבן ישר). הפרי הוא הלקט כמעט כדורי בקוטר 4-5 מ"מ, ארוך מעט מהגביע. הזרעים דמויי דיסק, קוטרם 1.5-2 מ"מ, והם בעלי שוליים קרומיים ושטח מגובשש.
הפריחה חלה במרס-אפריל.
גדל כיום בוודאות בגליל העליון ובגולן. בגליל העליון הוא מוכר כיום מהר שפנים ומרמת דלתון (ליד כרם בן-זמרה) ואילו מהגולן הצפוני - מכמה אתרים באיזור הר אביטל. כמו כן הוא מופיע גם בחרמון, מחוץ לתחום הגיאוגרפי בו עוסק ספר זה, בדגם פזור ביער הררי פתוח ברום 1,500-1,700 מ'.
הצמח מופיע בבתי גידול מגוונים: בתות ושולי חורש אלונים ים-תיכוני, צומח עשבוני ים-תיכוני על בזלת ויער ספר הררי של אלון התולע ואלון חרמוני. גם בשאר אזורי התפוצה הצמח מופיע במגוון בתי גידול: שדות בור, שדות ומטעי חקלאות מסורתית, שיחיות מסוגים שונים.
על הסוג – ראה פשתנית ריסנית. הצמח קרוב ודומה לפשתנית זעירה הנפוצה באופן פזור בכל החבל הים-תיכוני ובספר, אולם נבדלת בפרחיה התכולים-סגולים. פשתנית קטנת-פרחים מאוד דומה לפשתנית אשקלון הנפוצה בחולות מישור החוף והנגב. לפשתנית אשקלון יש זרעים מגובששים שאינם דמויי דיסקית. פשתנית קטנת-פרחים ופשתנית אשקלון הם המינים היחידים בעלי פרחים צהובים וזעירים בסוג פשתנית בארץ.
באירופה גדל מין ויקרי (מחליף) לפשתנית קטנת-פרחים - "פ.השדה" (L.arvensis). הנבדלת מפ. קטנת-פרחים בדורבן ישר ותפרחת יותר צפופה. יחד עם פ.זעירה ופ.ריסנית שייכות פשתניות אלה לסקציה Discoideae בעלת זרעים דמויי דיסקוס בעלי כנף קרומית. פשתנית אשקלון, פ.ססגונית ופ.מלבינה שייכות לסקציה אחרת Oblonga, שבה הזרעים בעלי 3-4 מקצועות והם חסרי כנף קרומית; ניתן להסביר את הדמיון הרב בין פרחי שתי הסקציות הללו על ידי אבולוציה קונברגנטית (מתכנסת לתכונות דומות) במורפולוגיית הפרח והדורבן, בהתאמת גודל הפרח לשיעור נמוך של האבקה זרה. במינים חד-שנתיים שתפוצתם הגיאוגרפית חופפת חלקית. דגם כזה איננו מצוי בדרך כלל במינים רב-שנתיים.
עד לאחרונה נחשב כצמח אקראי בארץ, אולם בעקבות גילויו בגוש הר מירון מספר פעמים, הוא נחשב עתה כמין תושב בארץ.
* הצמח נדיר מאד בגלילות הצפוניות של ישראל.
* לרוב מוצאים פרטים בודדים בכל אתר.
* אוכלוסיות קטנות צפויות, מעצם ממדיהן הזעירים, לסיכוני הכחדה מקומית, אולם חסר מידע על הרבייה, הדמוגרפיה ובנק הזרעים של הצמח.
* האתר בהר שפנים מצוי בתחומי שמורת הר מירון. הר אביטל אינו שמורה מוכרזת.
* רחב תפוצה וככל הנראה אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.
מומלץ לנטר בקביעות את האוכלוסייה בהר שפנים וללמוד את הביולוגיה והדמוגרפיה של מין זה.
צמח רחב תפוצה ממערב הים התיכון ועד הקווקז. נפוץ במרוקו, ספרד, צרפת, איטליה (כולל סיציליה), כל יוון, מערב וצפון טורקיה, סוריה (גם הים-תיכונית וגם מדבר סוריה), קפריסין (נדיר), צפון ישראל (נדיר מאד), מצרים (הרי דרום סיני), דרום רוסיה, גיאורגיה, ארמניה, אזרבייג'ן ואיראן (Gabrielian & Fragman-Sapir, 2008, Davis, 1978).
צמח חד-שנתי של הגליל העליון, צפון הגולן והחרמון. נחשב בעבר כמין אקראי, אך תצפיות חוזרות ונשנות מעידות על הופעה קבועה בארץ. חסר מידע על הביולוגיה והאקולוגיה של המין בישראל. בעקבות תיעודו באתרים חדשים בגליל ובגולן, בשנת 2020 עודכן המספר האדום והוחלט להורידו מרשימת המינים בסכנת הכחדה לרשימת המינים הנדירים מאוד בישראל.
Gabrielian & Fragman-Sapir, 2008 Flowers of the Transcaucasus and Adjacent Areas. Gartner Verlag. Pp. 374-375.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Little Yellow Toadflax |
| שם ערבי | חאלק |
| משפחה | לועניתיים |
| סיווג | ברשימת המינים הנדירים מאוד |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | ים-תיכוני (איראנו-טוראני) |
| אתר מרכזי לשימור | הר שפנים בשמורת הר מירון |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
1.6
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | ללא חשש |
