נענע המים
Mentha aquatica
מבוסס על:
עשב רב-שנתי בגובה 30-100 ס"מ, מלבין ושעיר. הגבעולים זקופים בדרך כלל, פשוטים או מסועפים. העלים בעלי פטוטרת, מעוגלים-מורחבים בבסיס הטרף ומחודדים לכיוון הקצה. על העלים יש שערות בלוטיות המדיפות שמנים אתריים ריחניים. שפת העלה משוננת מעט והעלים מלבינים בשני עבריהם. התפרחת מורכבת ממקבצים של 1-3 פרחים המתאגדים לקרקפת כדורית קיצונית בקוטר 2 ס"מ, המלווה בחפי תפרחת גדולים. לעתים מופיעות גם קרקפות תת-קיצוניות. גביע הפרח מאוחה בבסיסו, אורכו 3.5-4 מ"מ, בעל 5 שיניים שוות כמעט בגודלן והוא מכוסה שערות בלוטיות. הכותרת ורודה-ארגמנית וכמעט אינה דו-שפתנית. בפרח 4 אבקנים והפרי מורכב מ-4 אגוזיות.
נענת המים בתפרחותיה הכדוריות נבדלת מנענה משובלת הנפוצה יותר, ובעלת תפרחות מוארכות. מין נוסף הגדל בארץ הוא נענת הכדורים המתאפיינת במספר דורים של מקבצי פרחים כדוריים קטנים לאורך התפרחת.
הפריחה מיולי עד נובמבר.
כמו בכל מיני הסוג נענה (Mentha), העלים מכילים שמנים אתריים, דבר המקנה להם שימוש כצמחי משקה. חומרים אלה מחטאים ולכן כל מיני הנענה נחשבים גם צמחי מרפא.
הצמח גדל כיום בעמק החולה, בגולן, בבקעת כנרות, בעמק עכו ובשרון, ב-20 אתרים מתועדים, אך לפי ההערכה מספר האתרים הכולל הוא כ-25. בעבר נאסף ונרשם גם בחוף הכרמל ובפלשת, אך נכחד מגלילות אלה. בחרמון הנמוך אותר רק במעיין ליד עין קיניה. בעמק החולה הוא מצוי ב-7 אתרים הפזורים משמורת החולה ועד לחורשת טל ולנוחיילה, מאחו גונן הצמח נעלם. בגולן נמצא ב-7 אתרים מאזור זוויתן-קצרין ועד לבניאס. בבקעת כנרות נמצא רק בבקעת בית-ציידא. בעמק עכו נרשם רק אתר אחד בכביש אפק בגשר הפוארה, ובשרון הוא גדל באחו בנימינה ובבריכת בטיח, אך נכחד מביצת חדרה ומנחל פולג. בחוף הכרמל גדל בעבר בביצות הכבארה ובפלשת - באזור פתח תקווה, מקווה ישראל, נחל רובין וברור חיל, אך בכל האתרים הללו הצמח נכחד.
ביצות, גדות פלגים, בריכות, שלוליות ומקומות מוצפים.
בסוג נענה 25 מינים, רובם בעולם הישן, כולם ארומטיים. בישראל גדלים 3 מינים. בתרבות מגדלים בישראל לצורך שימוש בעלים כתוספת לתה בעיקר שני מינים: נענה משובלת (המין הנפוץ ביותר גם בטבע) ונענה חריפה Mentha x piperita.
* מספרי הגלילות והאתרים שבהם הצמח גדל בישראל נמצאים בירידה. כיום הוא מצוי רק ב-5 גלילות (לא כולל מרגלות החרמון) לעומת 7 שבהן היה בעבר. מספר האתרים שבהם הוא מופיע כיום נאמד ב-25, לעומת 36 שתועדו בעבר.
* מקווי המים בישראל הם בתי הגידול המאוימים ביותר בישראל. הסכנות לבית הגידול – התייבשות, המלחה וזיהום מאיימות על חלק מהאתרים שבהם הצמח גדל כיום. כמו כן קטיף והסרה מהטבע לצורך הכנת משקה וכתוספת לתה עלולים לסכן אוכלוסיות קיימות.
* בעמק החולה הצמח מוגן במעיינות נוחיילה, בריד, חורשת טל ושמורת החולה, הנמצאים בתחומי שמורות טבע. בגולן הוא מוגן בשמורת בניאס. ביתר הגלילות האתרים אינם נמצאים בתחומי שמורת טבע מוכרזת.
* אינו בסכנה בארצות אירופה ובארצות צפון הים התיכון, אך אוכלוסיותיו מאוימות בארצות צפון אפריקה. נדיר מאד בקפריסין וכלול בספר האדום של האי במעמד "בסכנה חמורה" (CR).
יש להקפיד על שמירת מפלס מים מתאים באתרי גידולו ולמנוע זיהום. לאסור קטיף לצורך הכנת משקאות.
מין תת-קוסמופוליטי הגדל באזורים הממוזגים של אירופה ואמריקה, למעט בצפון הקיצוני. נרשם גם באיי מדיירה ובאיים האזוריים באוקיינוס האטלנטי. באגן הים התיכון הוא מין נפוץ בארצות שמצפון לים התיכון, אך בצפון אפריקה הוא מצוי רק באתרים ספורים במרוקו, אלג'יריה, טוניסיה ולוב.
צמח מים רב-שנתי ארומטי הגדל בבתי גידול מימיים ביצתיים. מוגדר כמין בסכנת הכחדה עקב נדירותו, הפגיעה בבתי הגידול והתמעטות מספר הגלילות והאתרים שבהם הוא גדל בישראל ועקב האטרקטיביות שלו כצמח לתה. בישראל הוא מין פריפריאלי ביחס לתפוצתו בעולם באזורים הממוזגים. בעולם אינו בסכנת הכחדה, אך בארצות צפון אפריקה אתריו מועטים ומאוימים.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Water Mint, Wild Mint |
| שם ערבי | נענע ברי |
| משפחה | שפתניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | קוסמפוליטי |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת החולה, אחו בנימינה |
| נדירות |
1
1
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
2
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
