מושיובית הגליל

Mosheovia galilaea

הצמח מוכר בישראל מ-3 גלילות: הגלילה העליון, עמק החולה, ודרום הולן ב-3 אתרים ודאיים, אך יתכן שקיים אתר נוסף. בגליל העליון הוא גדל באתר יחיד בהר ריחן ליד ריחניה, שם אותרו 3 אוכלוסיות חדשות בסקר של 1991. נאסף לראשונה סמוך לכפר גלעדי על ידי אליעזר שמאלי ב-1925. מאז הוא נאסף בישראל בארבעה אתרים בגליל העליון המזרחי. בינתיים בכפר גלעדי ובתל חי הצמח נכחד ולא אותר מאז שנות העשרים במאה ה-20. לא אותר מאזור רמות נפתלי שם נאסף בשנות החמישים. בעמק החולה כיום מוכר רק מגדות, ונרשם שם בציפות בראשית שנות ה-90 (עוזי כהן). נאסף מזרחית לשמורת החולה בשנות ה-80 אולם נעלם משם ומאתר נוסף בין איילת השחר לראש פינה אשר תועד שם בשנות השלושים. בגולן הדרומי תועד בפלורה של סוריה ולבנון מאזור אפיק בשנות החמישים של המאה ה-20, אולם לא נמצא שם עוד. לעומת זאת נמצא באתר חדש במעלה נחל מיצר (יובל ספיר, 1996).

בישראל - גדל באדמת סחף בשולי שדות ומטעים, ערמות אבנים ועפר ולעתים גם בתוך השטחים המעובדים. בג'בל דרוז - בשדות עשבוניים, במסלע בזלתי.

זהו סוג אנדמי שהנתונים עליו מעטים מאוד. יצויין כי זה הסוג האנדמי היחידי לישראל ומלבדו אין אף סוג אנדמי נוסף. מושיובית הנו סוג מונוטיפי (בעל מין אחד). איג סיווג את הצמח לראשונה כמין חדש של הסוג לוענית, אך לאחר מכן החליט לתת לטקסון זה מעמד של סוג חדש, שכן מצא בו תכונות המבדילות אותו בברור מהסוג לוענית: בכל דור של התפרחת יש רק פרח אחד; הסטמינוד קבוע בבסיס הכותרת - ולא בפתחה כמו בלוענית; צורת הפרי ואורך המקור ועוביו אינם אופיינים ללוענית; הצלקת מפוצלת באופן מודגש. הבדל בולט במיוחד בהשוואה ללוענית הוא הגביע, המתפתח בעת הבשלת הפרי למימדים גדולים יותר מאשר גודלו בעת הפריחה
המין שיך לקבוצת תפוצה של "צמחים אנדמיים לתחום הבשן ושוליו". מרכז התפוצה שלהם הוא החבל הבזלתי המשתרע מג'בל דרוז ועד הגולן. האוכלוסיות בגליל העליון מצויות במזרח תחום התפוצה של המין.

* מופיע כיום באותן 3 גלילות בצפון שבהן נמצא בעבר, אך על אף גילוי האתרים החדשים בריחניה ובגדות – המספר הכללי של האתרים שבהם הצמח גדל בגלילות אלה פחת לעומת הידוע בעבר.
* לרוב מופיע במרחב כפרטים בודדים, או כמה עשרות פרטים בשטח קטן.
* הצמח גדל על תלוליות אבנים בצידי דרכים ובשולי שטחי עיבוד, שהנגישות אליהם קלה. עבודות חוזרות ונשנות של הכשרת קרקע עלולות להביא להכחדת אוכלוסיות קיימות עקב פינוי התלוליות. כמו כן, מספר הפרטים הקטן בכל אוכלוסיה חושף את האוכלוסייה לסיכוני אי הצלחה רבייתית והכחדות אקראיות.
* האתרים בישראל אינם נמצאים בתחומי שמורות טבע.
* אנדמי לישראל ולבשן ומצבו בישראל הוא למעשה מצבו העולמי. בסכנה גם בסוריה.

יש לערוך סקרים מדוקדקים לאיתור אתרים נוספים ולנטר את האתרים הידועים. מומלץ לייסד אוכלוסיות בזריעה בתוך שמורות טבע או גנים לאומיים בגליל העליון המזרחי – בקרן נפתלי, ובשמורת נחל דישון תוך יצירת ממשק הפרעה המדמה שולי שדות.

מזרח ים-תיכונית. זהו מין אנדמי לתחום הבשן ושוליו הגדל בגליל העליון המזרחי, בדרום הגולן ובג'בל דרוז.

צמח חד שנתי נדיר ביותר של תלוליות אבנים ושולי שדות הגדל ב-3 או 4 אתרים ב- 3 גלילות בצפון הארץ אנדמי לישראל ולבשן. המין יחיד בתוך הסוג, וזהו הסוג האנדמי היחידי בישראל, אשר התגלה רק בשנות ה-20 של המאה ה-20. מאפייני ייחוד אלה מקנים לו חשיבות שימור עליונה.

שמידע, א. וכהן, ע. 1989. מושיובית גלילית. טבע וארץ ל"א: 33-36.
Eig, A. 1938. Mosheovia. A New Genus of Scrophulariaceae. Palestine.J.Bot.