סומקן ענקי
Onosma gigantea

3.7 פגיע
VU

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

צמח עשבוני רב-שנתי קצר חיים. בפלורה פלשתינה ובשאר הספרים הוא מצוין כדו-שנתי, אולם למעשה לא ידוע כמה שנים חולפות ממועד ההתפתחות של שושנת העלים עד הפריחה, והאם צמח שפרח אכן סיים את חייו. לצמח מספר גבעולים זקופים היוצאים מבסיסו, שגובהם 30-70 ס"מ, המתפצלים בחלק העליון לסעיפים נושאי פרחים. הצמח שעיר, זיפני, מלבין. בבסיס כל זיף יש שערות כוכביות. העלים מוארכים: אורכם של עלי השושנת בבסיס הצמח עד 20 ס"מ; עלי הגבעול קטנים יותר, יושבים אך לא לופתים את הגבעול. סעיפי הגבעול נושאים תפרחת מסוימת, דמוית זנב-עקרב, הטיפוסית למשפחת הזיפניים. התפרחת צפופה, הפרחים מלווים בחפים משולשים-מוארכים ונישאים על עוקצים שאורכם קצר מהגביע. בשלב הפרי העוקצים מתארכים עד לאורך הגביע. לגביע חמש אונות סרגליות. הכותרת צינורית, נוטה מטה, צבעה צהוב חזק בשונה מסומקן מעוצה בו הכותרת צהובה-מאדימה ומסומקן דוקרני, בו הכותרת בצבע קרם חיוור. אורך הפרח כ-2 ס"מ. בקצה הכותרת יש 5 אונות משולשות מופשלות; בבסיס הכותרת יש צופן טבעתי; האבקנים מחוברים לכותרת, לא בולטים ממנה; עמוד העלי ארוך ובולט מהכותרת. לאחר הפריחה גביע הפרח גדל ובו מתפתחות עד ארבע פרודות משולשות-ביצניות, מבריקות, בצבע בז' מנוקד, גודלן 3-4 מ"מ.
הפריחה מאמצע מרס ועד לתחילת מאי.

הצמח נמצא כיום בגליל התחתון, עמק יזרעאל, גלבוע, שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, בשפלה ובפלשת, ב-24 אתרים מתועדים ולפי הערכה יש בסך הכל 40 אתרים. בגליל התחתון הוא גדל בחורשת שדה אילן. נאסף בשנות ה- 30-50 של המאה ה-20 בתמרה, טבעון וכפר תבור, אך נכחד משם. בעמק יזרעאל שרד באזור עפולה, אולם נעלם משאר הגלילה - מעין חרוד, כפר יחזקאל, מרחביה ונהלל. בגלבוע אותר בהר אבינדב ובהר מלכישוע. במדבר שומרון נרשם במכורה, גיתית וצומת מעלה אפרים. בשומרון הוא גדל בגבולו עם הרי יהודה, ובשפלה הוא גדל בשער הגיא ובפארק קנדה; בהרי יהודה נמצא באזור נחל שורק – נס הרים, נחל יתלה וגוש עציון. אתרים רבים מצויים בשפלה: כפר רות, איזור בית ניר, מצפון לקרית גת ובשומריה. כמו כן נמצא מערבית לבית גוברין וליד תל גודד. במחקר שנערך לאחרונה באזור בשפלה הדרומית נמצאו אתרים רבים נוספים (גלעדי וזיו, 2010). נעלם מאזור חולדה אולם אותר באזור גפן. בפלשת מצויות האוכלוסיות ביער קריית גת. אוכלוסיות שגדלו בעבר באזור גדרה – באר טוביה נעלמו. בגלילות הבאות הצמח נכחד: עמק עכו (חיפה), חוף הכרמל (מערבית לזכרון יעקב) והשרון (הירקון).

שדות חקלאות מסורתית, שדות בור וחורשות נטועות, בעיקר בקרקעות סחף עמוקות. בעבר חשבו כי הוא גדל רק בבית גידול זה, אולם בשנות ה-90 נמצא גם בבתי גידול סלעיים פתוחים בקרקעות בהירות ואפילו חוואריות בחברת צומח עשבוני. כיום הוא מופיע רק בבתי גידול שניוניים – מופרים, לא ברור איפה גדל לפני הופעתם באזור. ייתכן שבנופי צומח עשבוניים בקרקעות עמוקות.

* ניכרת מגמת ירידה רבה ומתמשכת הן במספר הגלילות והן במספר האתרים שבהם הצמח נמצא בארץ.
* האוכלוסיות ברוב האתרים מונות פרטים בודדים עד עשרות, ולעתים רחוקות מאות.
* התמעטות השטחים של בית הגידול של חקלאות מסורתית ושדות בור באדמות כבדות וייעור צפוף הן הסיבות העיקריות לירידה במספר האתרים ומהוות איום גם לעתיד.
* מוגן בשמורת בלפוריה, הגלבוע, חורש עדולם ונחל שור.
* זן של המין (Onosma gigantea var. hispida) מוגדר בספר האדום של קפריסין כטקסון במעמד "בסכנה חמורה" (CR) לפי קטגוריות IUCN (Tsintides, 2007). אין מידע על מצב הסיכון והשימור בארצות אחרות.

מומלץ לקבוע אתרי שימור נקודתיים בשטחים מופרים בעיקר בתוך ובקרבת חורשות נטועות, שבהם יש סיכוי שייעוד השטח לא ישתנה. כמו כן מומלץ ללמוד את דרכי הריבוי לצמח בצורת זרעים וחלוקה וגטטיבית כדי ליצור אוכלוסיות גיבוי בגני מקלט ועיבוי אוכלוסיות קיימות. יש לעקוב אחר חנטת הפירות ולבדוק האם חוסר במאביקים מגביל את כמות הזרעים באוכלוסיות והאם בעזרת האבקה מלאכותית ניתן להגדילה. הצמח יפה ולכן מומלץ להכניסו לגינון יובשני.

מזרח אגן הים התיכון, גדל בדרום טורקיה, קפריסין (נדיר מאד), מערב סוריה, צפון ירדן וישראל.

עשב רב-שנתי הגדל בעיקר בקרקעות סחף עמוקות בשטחים מופרים ובשולי שטחי חקלאות מסורתית. מספרי הגלילות והאתרים נמצאים במגמת ירידה ניכרת, בית גידולו הייחודי רגיש לפגיעה והוא הולך ומצטמצם. פרחיו גדולים ואטרקטיביים ומצוי בישראל בשולי תפוצתו העולמית. אינו מוגן בשמורות טבע.

ראה ברשימת הספרות הכללית

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגליGiant Golden Drop
שם ערביסינג'אר (טוויל), מוסייס (טוויל)
משפחהזיפניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפמזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימוריערות קק"ל מערבית לקריית גת וחורשת עפולה עילית

נדירות
1
1
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
2
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.7
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

8 (10) גלילות
צמידות: 0
15.7% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת סומקן המשי
סומקן המשי
סומקן המשי
תמונה מאת לשון-שור נגבית
לשון-שור נגבית
לשון-שור נגבית
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת לשון-פר מזרחית
לשון-פר מזרחית
לשון-פר מזרחית
פגיע VU
תמונה מאת מגסטומה זעירה
מגסטומה זעירה
מגסטומה זעירה
פגיע VU