סחלב סורי

Orchis syriaca

ב-1992 נמצא על ידי יאיר אור כצמח חדש לארץ בהר קטע שבחרמון הנמוך, מאז אותר בעוד אתר סמוך.

בארץ - בתות סירה קוצנית. בעולם גם בשיחיות ים-תיכוניות, בשולי חורש ויערות אורן טבעיים ונטועים. בקפריסין גדל במגוון של בתי גידול שטופי שמש עד חצי מוצלים מרום פני הים ועד ל-1,300 מ'.

לאחר מחקר ואנליזות מולקולאריות הועבר סחלב סורי ביחד עם מיני סחלב אחרים לסוג בן-סחלב (Pridgeon et al. 1997). במונוגרפיה החדשה של הסוג סחלב וקרוביו מוצגת אנליזה מולקולארית נוספת המראה כי סחלב סורי מאד קרוב לכמה מינים אחרים שאוחדו כולם תחת בן-סחלב מוריו Anacamptis mo. בפרסום זה מתואר סחלב סורי כבן-סחלב מוריו תת-מין סורי Anacamptis mo ssp. syriaca (Kretzschmar et al. 2007). סחלב (בן-סחלב) מוריו הוא מין אירופאי רחב תפוצה, אליו צורפו גם מינים מצפון אפריקה, הים השחור והקווקז. מכיוון שאין די ידע על החרקים המאביקים של מינים אלו (כולל סחלב סורי) והיות שיש הבדלים מורפולוגיים ביניהם (סחלב מוריו הוא צמח בעל שפית מנוקדת), סחלב סורי מוצג כאן כמין עצמאי. אנליזות מולקולאריות נוספות של אוכלוסיות הר קטע בחרמון הנמוך מראות כי הן למעשה צורות כלאיים בין סחלב סורי וסחלב פרפרני (Cozzolino et.al. 2001). לסיכום, נראה כי סוגיית הסחלב הסורי בארץ סבוכה, חסר מידע ציטולוגי על מין זה וחסר מחקר מולקולארי על אוכלוסיות הצמח בלבנון ובסוריה.

צמח נדיר ביותר המוגבל בארץ רק להר קטע למרגלות החרמון ועד כה נמצאו אוכלוסיות של פרטים בודדים. בישראל הוא מוגן בתוקף היותו בן למשפחת הסחלביים, והאתר בהר קטע מצוי בתחומי שמורת הר חרמון. בתחומי תפוצתו העולמית במזרח אגן הים התיכון, ככל הנראה אינו מצוי בסיכון.

נדרשים ניטור ומעקב. כמו כן מתבקש מחקר סיסטמטי לבירור זהותה המדויקת של האוכלוסייה הגדלה במרגלות החרמון. יש להפנות את הפיתוח של הישוב נמרוד לתחומי מטעים ולא לאזורים טבעיים.

הצמח גדל רק במזרח הים התיכון: דרום טורקיה הים-תיכונית, קפריסין, מערב סוריה, לבנון וצפון ישראל. בקפריסין זהו הסחלב הנפוץ ביותר.

מין סחלב נדיר מאד הגדל במרגלות החרמון בשני אתרים צמודים המהווים קצה דרומי של התפוצה העולמית. ייתכן שהפרטים במקום זה הם בני כלאיים עם סחלב פרפרני.

Cozzolino, S., S. Aceto, P. Caputo, A. Widmer & A. Dafni. 2001. Speciation processes in Eastern Mediterranean Orchis s.l. species: Molecular evidence and the role of pollination biology. Israel Journal of Plant Sciences 49:91-103.
Pridgeon, A. M., R. M. Bateman, A. V. Cox, J. R. Hapeman, and M. W. Chase. 1997 Phylogenetics of subtribe Orchidinae (Orchidoideae, Orchidaceae) based on nuclear ITS sequences. 1. Intergeneric relationships and polyphyly of Orchis sensu lato. Lindleyana 12: 89-109.
Krestzschmar, H. Eccarius, W. & Dietrich, H. 2007. The Orchid Genera: Anacampis, Orchis, Neotinea. EchinoMedia 544 pp.