ארכובית החוף
Polygonum maritimum
עשב רב-שנתי עם קנה-שורש, שרוע וצמוד לקרקע, קוטרו 15-30 ס"מ. גדל בחולות חופיים. העלים גדולים בהרבה מאלה של מינים קרובים, אורכם 1.5-3.5 ס"מ וצורתם אליפטית רחבה עד אזמלנית. כל פרק בגבעול עטוף בשופרית גדולה שאורכה כחצי מאורך העלה. השופרית היא עלי לוואי קרומיים ומאוחים העוטפים את הגבעול. הפרח לבן עד ורדרד, עם חמישה עלי כותרת, שמונה אבקנים, עמוד עלי אחד וביצית אחת המבשילה לזרע. עמוד העלי מפוצל ל-2-3 אונות. הפרי – אגוזית גדולה ובולטת מתוך העטיף.
גדל כיום בעמק עכו ובחוף הכרמל בלבד. בעבר גדל גם בגלילות השרון ופלשת. בסוף שנות השמונים של המאה ה-20 נסקרו אוכלוסיות דלות של ארכובית החוף בקטע שבין הרצליה לתל אביב (תל-מיכל ותל ברוך), אך משנת 2002 התברר כי כל האוכלוסיות במקטע זה נכחדו. האתרים בעמק עכו נמצאים בעיקר בחופי שבי ציון, נהריה ואכזיב. בגלילה זו נספרו אוכלוסיות רבות בנות עשרות ומאות פרטים. סך כל האוכלוסייה נאמד ב-2,500 צמחים. בחוף הכרמל הוא מצוי בכמה אתרי חוף בין שקמונה בצפון ועד מעין-צבי בדרום. כמה מאתרים אלה התגלו רק בתצפיות של שנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה ה-20. סקר המינים הנדירים נערך בגלילה זו ב-1994, ונספרו בו אוכלוסיות עם מספר פרטים מועט ביותר. מאז ישנם דיווחים כי מספר האתרים הולך וקטן עקב פעילות רבה של בני אדם בחוף הים, ואולי בגלל הכחדה של אוכלוסיות עקב מספר פרטים קטן. אוכלוסיה נוספת נמצאה ב-2005 בחוף תל קטיפא ברצועת עזה, אך אין מידע וודאי על הימצאות המצח בגלילה זו בעבר.
שטחי חול בחגורת הרסס בחוף הים, לרוב ברצועת החול הגובלת בים ולא רחוק מ-80 מטר מקו המים.
הסוג ארכובית מונה 200 מינים הנפוצים בכל העולם, אך מרכז התפוצה של הסוג הוא בחצי הכדור הצפוני. רוב המינים הם עשבים רעים או צמחי מים, חד-שנתיים ורב-שנתיים עשבוניים.
יש הנוטים לחלק את הסוג לכמה סוגים נפרדים, את הקבוצה של ארכובית סנגלית וחברותיה הפרידו לסוג Pesicaria. לכן כולל כיום הסוג "ארכובית" במובנו הצר רק 20 מינים.
ארכובית החוף נבדלת מרוב מיני הארכובית בארץ בעלים רחבים מאוד דמויי אליפסה, ובכך שהפרחים מפוזרים בחיק עלים באופן הומוגני ואינם מרוכזים בראשי הענפים לתפרחת. כמו כן השופרית שלה ארוכה במיוחד ובולטת.
קשה לשער למי קרובה ארכובית החוף, אך ייתכן שדווקא ארכובית הררית של החרמון היא מין ויקרי לה. דגם דומה של מין חופי בצד מין הררי ערבתי ידוע גם בפרֵגה, בחרחבינה ובחלבלוב. הוא מרמז על תנאי העקה ובית-הגידול המופרע השורר בחוף הים.
* פיתוח החופים לנופש ורחצה הוא הגורם המאיים ביותר על המין בישראל.
* האתרים מקוטעים ביניהם במרחק של מאות מ' עד קילומטרים בודדים.
* בחלק מהאתרים נמצאו פרטים בודדים, אך בעמק עכו (בחוף צפון נהריה) נצפו גם אוכלוסיות המונות 1,000-2,000 פרטים.
* עולה סיכון הולך וגובר גם בארצות נוספות לחופי הים התיכון בגלל פיתוח חופים.
* נמצא בשמורות אכזיב, ראש הנקרה ובוסתן הגליל (מוצעת).
הגנה על האוכלוסיות בחוף הכרמל, שימור חוף שקמונה (כחלק משמורה מוצעת).
בכל הארצות שסביב אגן הים התיכון, בצפון וגם בדרום (חופי לוב, טוניס, מצריים). חודר עמוק לחופים האטלנטיים של אירופה ונמצא גם באיים האזוריים. גדל גם בחופי הים-השחור. נתון גם מדרום אמריקה (כנראה מהגר – פלורה פלשתינה 1966).
ארכובית החוף היא צמח נדיר המוגבל לאתרים מעטים בבית-גידול ייחודי מאוד – בעיקר ברצועת החול של שפת הים, ושם היא נפגעת עקב פיתוח החופים לנופש ורחצה. בית-גידולו נהרס באופן חריף עקב פעילות אנושית רבה בחוף הים. לכן שרוי המין בארץ בסכנת הכחדה מיידית, ויש לתת לו עדיפות גבוהה לשימור. מומלץ לנטר את האוכלוסייה הגדולה שבחוף צפון נהרייה ולדאוג שלפחות אוכלוסייה אחת תהיה מוגנת בשמורת טבע.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Sea Knotgrass, Sea Knotweed |
שם ערבי | קוד'אב אל באחר |
משפחה | ארכוביתיים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | מישור החוף |
כורוטיפ | מערב אירו-סיבירי וים-תיכוני |
אתר מרכזי לשימור | חוף צפון נהריה |
נדירות |
1
2
6
|
---|---|
פגיעות |
0
4
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
3.7
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |