מעבר לתוכן העמוד

חמשן זוחל
Potentilla reptans

4.2 סכנת הכחדה

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר
תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

צמח עשבוני רב-שנתי שרוע וזוחל, ירוק כל השנה, המתפשט בעזרת שלוחות על אדמתיות המשתרשות מהמפרקים. הגבעולים רבים, שעירים ולעיתים מקריחים. אורך הגבעולים השרועים 30-70 ס"מ. העלה נישא על פטוטרת ארוכה. טרף העלה מחולק כעין כף יד לחמש אונות, צבעו ירוק כהה והוא מכוסה בדלילות בשערות רכות. אורך האונות 1-5 ס"מ והן תמימות, מוארכות-ביציות, משוננות בשפתן בשיניים חדות. הפרחים גדולים, בודדים, נישאים על עוקצים ארוכים בחיקי העלים. קוטר הכותרת 15-20 מ"מ, צורתה גלגלית פתוחה לרווחה וצבעה צהוב. לפרח כ-20 אבקנים. לפרי מפוחיות זעירות רבות.
שם הסוג המדעי הנו צורת הקטנה למילה הלטינית 'עוצמה' (Potens), בגלל התכונות הרפואיות שיוחסו לו ובשל שימושיו הרבים ברפואה העממית. שם הסוג העברי מציין את העלה המחולק ל-5 עלעלים שיש לחלק מהמינים. תואר המין המדעי ותרגומו לעברית מציינים את אופי התפשטותו של המין באמצעות שלוחות זוחלות.
פורח מאפריל עד אוקטובר.

גדל רק בגלילת הגליל העליון – מערת פער ליד סאסא הוא האתר היחיד שהמין מוכר בו בישראל מזה שנים רבות. בחרמון גדל המין באתרים בודדים, בשטחים לחים ליד מעינות, באזור הר קטע ועמק יעפורי, ברום 950-1,100 מ', וכן נמצא בנחל ערער ברום 1,300 מ'.

שולי מעיינות וצידי תעלות-מים באדמה בוצית שאיננה מתייבשת כל השנה. במערת פער גדלים הצמחים במרבד צפוף בשטח המעיין הקטן שבראש השפה המערבית של בור המערה, בקרקע בוצית ולחה במשך כל ימות השנה, בכתם מצומצם ששטחו 10 מ"ר. ריכוז נוסף נמצא באתר סמוך, בתעלת ניקוז שאורכה כ-200 מ', החפורה באפיק הגובל במעין פער.

* בארץ אתר בודד שמספר פרטיו מוערך בין 1,000–500. קשה לספור פרטים עצמאיים בצמחים רב-שנתיים המתרבים על ידי שלוחות. גדל במערת פער בשתי נקודות, בשטח של 40 מ"ר בלבד לערך.
* כלול בשמורת טבע, וידוע מזה עשרות שנים. על אף שהאתר נמצא בתוך שמורת טבע, הוא אינו מגודר ואין בו שילוט המסביר את חשיבותו, ונשקפת סכנה של השמדה מקרית.
* לא נמצא כל אתר נוסף של חמשן זוחל בתחומי ישראל.
* צמח רחב-תפוצה בעולם, ואינו בסכנת הכחדה עולמית.
* אטרקטיביות הגוש הפורח גבוהה. האוכלוסייה גדלה סמוך לשטח חקלאי הסובל מריסוסים.

מומלץ לגדר ולשלט את אוכלוסיית החמשן בתוך שמורת מערת פער אך לדאוג לממשק שישאיר את בית-גידולה פתוח ומואר. מומלץ לנטר את האוכלוסייה ולאכלס אוכלוסייה נוספת במעיין בגליל העליון.

למין תפוצה רחבה באירו-אסיה, בעיקר באזור האירו-סיבירי. נפוץ במקווי מים בכל אירופה, ארצות המגרב, ארצות הים התיכון, מערב אסיה ומרכזה, ואף בהרי אתיופיה. הוא מוכר כצמח גר בצפון אמריקה. במזרח התיכון גדל החמשן הזוחל ברוב גלילות טורקיה, קפריסין, בצפון עירק, אירן הצפונית והמרכזית, החבל הים-תיכוני בסוריה ולבנון והרי תימן. הוא נעדר מירדן ומרוב גלילות חצי-האי ערב.

צמח צפוני, הגדל באתר בודד בישראל, המהווה את הקצה הדרומי של תחום תפוצתו באירו-אסיה ובאגן הים התיכון (אך מופיע בהרי תימן). המין מאפיין דגם ביוגיאוגרפי "קלסי": ככל שיורדים דרומה במעלות הרוחב, גדל הצמח במעונות רמים יותר. הוא גם מאפיין את כלל בראון (Brown, 1986), כי בשולי אזור התפוצה יהיו אוכלוסיות המין מקוטעות ומספר פרטיהן מועט.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי תצפיות בפיקסל
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע
מספר התצפיות 0 0 0
בסך הכל פיקסלים 0 0 0

שם אנגליCreeping Cinquefoil, Creeping Tormentil
שם ערבימוקוויאה זאיפה
משפחהורדניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפאירו-סיבירי, ים-תיכוני (אירנו-טורני)
אתר מרכזי לשימורמערת פער ליד קיבוץ סאסא

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
1
4
אטרקטיביות
0
1
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליות 0
ערך IUCN DD EW EX LC CR EN VU NT
הגדרת סיכון לפי הספר האדום סכנת הכחדה
1 (1) גלילות
צמידות: נמוכה
100.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

חוזרר החורש
שקד רמון
שקד ערבי
אבגר צהוב