מרווה שסועה
Salvia ceratophylla
מבוסס על:
צמח עשבוני רב-שנתי קצר חיים בעל שושנת עלים וגבעול מרובע, יחיד מרכזי המסתעף לתפרחת דמוית מנורה כבר בחלקו התחתון. סעיפי גבעול התפרחת מוארכים, מפושקים מעט - נוטים באלכסון כלפי מעלה. גובה הצמח 20-60 ס"מ. הצמח צמיר-מלבין, בעל שערות בלוטיות מפושקות ארוכות ושערות לא בלוטיות, מפושקות וארוכות עוד יותר. העלים רובם בבסיס הצמח, שרועים או מתרוממים, מחולקים-מנוצים לאונות קהות, דמויות אצבע שחלקן מחולקות-מנוצות פעם נוספת. העורק המרכזי על העלה מכונף. שולי אונות העלה משוננות. העלה הצעיר מכוסה בצמר לבן ארוך; הצד העליון של העלה הבוגר מגובשש, הצד התחתון צמיר מאד. עלי התפרחת קטנים, ירוקים, ביצניים, מחודדים, קצרים מהגביע או שווים לו באורכו. דורי הפרחים (דורים מדומים) מרוחקים אחד מהשני ובהם 2-5 פרחים. החפים ביצניים, אורכם כ-20 מ"מ. הגביע פעמוני, פחוס, דביק, אורכו 10-15 מ"מ בשלב הפרח (20 מ"מ בשלב הפרי) והוא בעל חמש שיניים שבראשם זיפים באורך 2-2.5 מ"מ. הזיפים בשיני הגביע התחתונות ארוכים יותר מהזיפים של שני הגביע העליונות. הכותרת צינורית, דו-שפתנית, בצבע קרם, אורכה 15-20 מ"מ, היא ארוכה פי שניים מהגביע או מעט פחות מזה. השפה העליונה של הכותרת בלוטית בחלקה העליון.
הפריחה במארס – יוני.
הצמח נמצא בארץ בשתי גלילות: הרי יהודה ומדבר יהודה, בהן הוא גדל בארבעה אתרים סמוכים למדי באזור שבו גלילות אלה גובלות זו בזו. בהרי יהודה הוא מופיע באתר אחד במצפה יאיר ברום הר חברון ברכס מעון. שלושת האתרים במדבר יהודה הם מאזור תל ערד והר עמשא. בפלורה פלשתינה מצוין כי המין נמצא גם במדבר יהודה, בקעה תחתונה וגולן, אולם לא נמצאה לכך כל עדות.
בתת ספר ברום גבוה בחברת סירה קוצנית, במסלע קירטוני ושולי שדות חקלאיים בקרקע לס. בכל תחום תפוצתו גדל במדרונות יבשים, סלעיים, שטופי שמש ובשדות בור ושדות חקלאות מסורתית.
מרווה שסועה משתייכת לסקצייה אתיופיס (Sect. Aethiopis) בסוג מרווה. בסקציה זו עשרות מינים, רובם עשבוניים רב-שנתיים, לבני פרחים הנפוצים מאגן הים התיכון ומזרחה עד מרכז אסיה. בארץ נפוצים בסקציה זו כמה מינים: מרווה סורית, צמח של קרקעות עמוקות עם פרחים קטנים ועלים מגובששים; מרווה קוצנית, צמח מדברי בעל עלים שלמים; מרווה ארץ-ישראלית, צמח של פסגות הרים ים-תיכוניים עם עלים מחולקים ועלי תפרחת קרומיים; מרווה מרושתת (ראו ערך בספר זה); מרווה מלבינה, צמח של אזור הספר עם עלי תפרחת ירוקים וגביעים גדולים; מרווה בוצינית, צמח של הרים גבוהים (חרמון ועוד) עם שערות בלוטיות סגולות על הכותרת; מרווה ריחנית, בן-שיח ארומטי; ומרווה כחולה בעלת הפרחים התכולים-סגולים. רוב המינים הללו, כולל מרווה שסועה, הם רחבי תפוצה במזרח התיכון ומעבר לו. רובם נעלמים כליל או כמעט כליל בקיץ היבש ומלבלבים עם בוא גשמי הסתיו. חלקם נעלמים בחורף הקר באזורים קרים ומושלגים ומלבלבים רק לאחר הפשרת השלגים באפריל.
* הצמח גדל באתרים ספורים באזור של צומח ספר בדרום הר חברון ובסביבות תל ערד, המהווים מובלעת מנותקת מתחום התפוצה הכללי בעולם. ככל הנראה התפוצה באתרים אלה יציבה לפי שעה, שכן יש איסוף של איג עוד מ-1922 מתל ערד.
* החקלאות המסורתית הולכת ונעלמת ויש חשש ששינוי ייעוד הקרקע של שדות בור והמעבר לחקלאות מודרנית באזור הספר עלול לסכן את האוכלוסיות.
* הצמח מוגן רק באתר של הר עמשא בשמורת תל קריות.
* התפוצה הגיאוגרפית של הצמח רחבה והוא אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.
מומלץ להמשיך לקיים חקלאות מסורתית באזורי הספר של דרום הר-חברון והר עמשא ולשמר את שולי השדות ואת שטחי הבור במקומות אלה.
גדל בהרי המזרח התיכון ומזרחה עד למרכז אסיה בישראל, ירדן, סוריה, מרכז טורקיה, ארמניה, אזרביג'ן, אירן ואפגניסטן (Gabrielian & Fragman-Sapir, 2008).
עשב רב-שנתי בעל נצר בן חלוף של שטחי בור ושולי שדות באזור הספר של חבל מעון ומצפון לתל ערד. נדיר מאד בישראל, אך לא בסכנת הכחדה מיידית; רחב תפוצה בעולם.
Gabrielian, E. and Fragman-Sapir, O. 2008. Flowers of the Transcaucasus. A.R.G. Gartner Verlag K.G. pp. 242-243.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Horn-leaved Sage |
| שם ערבי | כף א-דיב אל ראס |
| משפחה | שפתניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ספר גבוה |
| כורוטיפ | מערב איראנו-טוראני |
| אתר מרכזי לשימור | חוות מעון |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
2
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
