מרווה רחבת-גביע
Salvia multicaulis
מבוסס על:
צמח רב-שנתי מעוצה בבסיסו שגובהו 22-43 ס"מ; גדל בגושים שרועים בקוטר 40-180 ס"מ הנוצרים כתוצאה מהתפשטות וגטטיבית ע"י קני שורש. בחרמון הצמח כמעט עשבוני, אך הפרטים שגדלו באזור ירושלים ואוכלוסיות אדום ודרום-סיני הן בעלות ענפים מעוצים וצורת גידולם היא כשל בן-שיח. העלה מוארך-אליפסי קטום או דמויי-לב במקצת בבסיסו ובעל פטוטרת ארוכה מגודלו; רוב העלים פשוטים אך יש ולעוקץ העלה שתי תוספות דמויות עלעלים. שפת העלה חרוקה קלות והיא בעל כסות שערות לבידה צפופה יותר בחלק התחתון. התפרחות זקופות ועל-פי רוב אינן מסועפות, בעלות דורים בני 4-6 פרחים, המרוחקים זה מזה; החפים חסרי פטוטרת מלבד התחתונים הדומים בצורתם לעלי הבסיס. הגביע דו-שפתני, שעיר בלוטי,אורכו 10-13 מ"מ בפריחה והוא גדל ומתרחב מאוד בפריה לגודל של 20-25 מ"מ; לרוב רוחבו גדול מאורכו והוא שעיר או קרח באוכלוסיות שונות; צבעו בירושלים ובחרמון סגול, בדרום-סיני, וירקרק ובעבר-הירדן קיימות אוכלוסיות מגוונות בצבעי סגול-ירקרק עד קרם. הפרחים כחולים, בעלי שפה עליונה גדולה וקמורה, החופנת בתוכה את שני האבקנים. אורך הפרח 18-21 מ"מ ואורך צינור הפרח 11 מ"מ. בחרמון ובירושלים הכותרת בולטת רק במעט מהגביע ואילו באוכלוסיית דרום סיני צינור הכותרת בולט והאוגן שלה בהרבה מהגביע. הזרעים מעורים בפרי ויוצרים 2-4 פרודות עגלגלות מבריקות בגודל 2-3 מ"מ; בחרמון הן ניתקות לרוב מהגביע הבשל אך בדרום סיני הגביע הפורה משמש כמפרש להפצתן.
הפריחה בירושלים בדרום-סיני - בתחילת חודש אפריל ובחרמון ההררי - במאי.
באזור ההר-הגבוה של דרום-סיני הצמח מפורסם בריח עליו ונקרא בשם "מרדגוש" או "מרדקוש"; הבדואים עולים לפסגות ההרים במיוחד כדי לאסוף את עליו ומכינים ממנו "שקיות ריח ניחוח" ותה מרפא מיוחד ; העלווה משמשת כתרופה להצטננות וליחה בגרון.
הצמח גדל כיום בהרי יהודה באתר אחד - חרבת טורה בנחל שורק, שם מצא מנחם אדר 3 פרטים ב-1984 (שמידע ואדר, 1984). אוכלוסיה זו התקיימה עד סוף שנות ה-90 אך בראשית שנות ה-2000 הצמחים לא אותרו וסברו שהאוכלוסייה נכחדה. הצמח אותר במקום מחדש ב-2010.באתר נוסף בסביבת מוצא נמצא שיח בודד ע"י קלרה חן ומרדכי כסלו ב-1962 אך מאז נעלם שם. אוכלוסיות נוספות גדלות בחגורת היער ההררי בחרמון ובגוש הקטרינה בדרום סיני.
בתת סירה בחורש פתוח במדרון גירני בחברת אלון מצוי ואלה מסטיק בהרי-ירושלים; מדרון סלעי גירני ביער ספר הררי בחרמון. על תשתית מגוונת של גרניט, גברו, אבני-חול וסלעי גיר קשים ברחבי הלבנט.
מרווה רחבת-גביע שייכת לסקציה Hymenosphace, שבמינים הנכללים בה הגביע דמוי משפך גדול במיוחד ופרוש לרווחה כמו פעמון גדול. מרכז הקבוצה הוא בהרים הגבוהים של מזרח טורקיה ובצפון הרי הזגרוס. זוהי תפוצה טרגקנטית אופיינית של קבוצות מינים, שתפוצתן בהרים הגבוהים של המזרח התיכון. הרבה מהמינים הללו מגיע לחגורה ההררית והכרקוצנית של החרמון, וכשבעים טקסונים מקבוצה זו מצויים בהר הגבוה של דרום סיני. האוכלוסיות השרידיות והמקוטעות, שנמצאו בהרי יהודה, מספקות אולי עדות נוספת לכך שלא רחוק בעבר הגיאולוגי (לפני 20,000- 12,000 שנה) היה באזורנו אקלים קר ויותר לח, שבו הביוטה הטרגקנטית, נדדה מהרי הלבנון ומול הלבנון דרומה, דרך הרי שומרון ויהודה, והגיעה עד פסגות הרי הנגב, הרי סיני, ואולי גם לג'בל גללה שבמצרים (שמידע 1980).
* המין נדיר ביותר בישראל - קיימת אוכלוסייה ידועה אחת בהרי ירושלים. מספר הפרטים המועט חושף את האוכלוסיות לסיכון דמוגרפי ולהכחדה עקב נסיבות אקראיות בבית הגידול. אין מידע על הביולוגיה של הרבייה שלו ועל יכולתו לבסס אוכלוסיות חדשות מתוך יבול הזרעים.
* הצמח מוגן על פי חוק.
* המין במובן הרחב של הגדרת הטקסון אינו נמצא בסכנת הכחדה עולמית.
מומלץ לסקור היטב שוב ת הרי יהודה במטרה לאתר עוד אוכלוסיות של הצמח. במקביל מומלץ לגדל צמחים צזרעים של האוכלוסייה הידועהב גנים בוטניים לצורך השבה, יצירת אוכלוסיות חדשות ושימור גנטי של האוכלוסייה. כמו כן ראוי לשמור ולגדר את האתרים בחרמון הישראלי.שם נמצאו עד כה רק 6 כתמים של מין זה.
מהבלקן, כרתים, טורקיה, הלבנט, פרס ומזרחה עד הרי אפגניסטן במרכז אסיה. שכיח במקוטע בכל גלילות עבר-הירדן, בגבל-דרוז אך לא נמצא בגולן. בחרמון גדל בריכוזים מקוטעים מרום 1,600 ועד 2,100 מטר.
עשב רב שנתי בעל פרח אטרקטיבי הגדל כיום באתר אחד בהרי יהודה. גדל גם בחרמון בחרמון ובגוש הקטרינה בדרום סיני. תפוצתו אופיינית לאזורים הרריים במזרח התיכון וככל הנראה מדגימה תפוצה שרידית מתקופת הקרח האחרונה.
פרגוסון, ו., א.שמידע, ה.ווד, ומ.לבנה, 1974. "בין שלגי חרמון". הוצאת רשות שמורות הטבע, עמודים 144.
שמידע א. ואדר, מ. 1984 - "מחזיקת הגביע" על מציאת מרווה רחבת-גביע באזור ירושלים. "טבע וארץ", כ"ו:6 עמ' 31-32.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Many-stemmed Sage |
| שם ערבי | ברדגוש |
| משפחה | שפתניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | יער ספר הררי והרים במדבר |
| כורוטיפ | מערב איראנו-טוראני (מזרח ים-תיכוני) |
| אתר מרכזי לשימור | חרבת טורה בהרי יהודה |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
3
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
6.3
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
