קערורית הביצה
Scutellaria galericulata
צמח עשבוני רב-שנתי בגובה 20-60 ס"מ מכוסה בשערות דלילות-הדוקות ובעל שלוחות שורש. הגבעולים זקופים או אלכסוניים, פשוטים או מסועפים, לעיתים ארגמניים. העלים נגדיים, בעלי פטוטרת קצרה, ירוקים בצד העליון ומאפירים בצד התחתון; מוארכים-אזמלניים, לבובים בבסיס; בעלי שיניים עגולות רדודות בשוליים; העלים המלווים את הפרחים דומים לעלי הגבעול האחרים, קטנים בהדרגה כלפי מעלה לאורך הגבעול. הפרחים בעלי עוקצים קצרים מאד שאורכם כ-1 מ"מ, ערוכים בדורים מדומים חד-צדדיים, לאורך חלקו העליון של הגבעול. גביע הפרח שעיר, אורכו 3-5 מ"מ. הכותרת סגולה או לילכית, שעירה, בעלת צינור ארוך הנפתח לשתי שפות בקצה, אורכה 15-20 מ"מ; מרכז שפת הכותרת התחתונה בהיר יותר ומנוקד באופן בלתי ברור. לאחר הפריחה הגביע מתפתח למבנה דמוי קערה (מכאן שם הסוג) המכיל פרודות חומות בהירות מגובששות.
הפריחה באוגוסט-ספטמבר.
הצמח נאסף פעמיים בשנות ה-30 וה-40 במאה ה-20 בעמק החולה, אולם נכחד עם ייבוש האגם והביצה ולא אותר שוב בארץ.
ביצות בחברת גומא הפפירוס- גפית הביצה. בעולם גדל במעונות בוציים, לעיתים קרובות בשולי אגמים ונחלים.
בסוג קערורית יש כ-300 מינים הנפוצים כמעט בכל העולם. אלה הם צמחים מגוונים בצורת החיים - מחד שנתיים ועד לשיחים אך רוב המינים הם בני-שיח וצמחים רב-שנתיים עשבוניים. בארץ גדלים עוד שלושה מינים: קערורית שיחנית, בן-שיח נדיר למדי בעל פרחים צהובים-כתומים הגדל בחבל הספר; קערורית סגולה, צמח עשבוני רב-שנתי בעל פרחים סגולים המצוי בשולי חורש בחבל הים תיכוני ובחגורת יער הספר ההררי בחרמון; וקערורית נאדית, צמח עשבוני רב-שנתי בעל פרחים בהירים המצוי בחגורת הצומח הכרקוצית במרומי החרמון.
הצמח נכחד מישראל בעקבות ייבוש ימת החולה והביצות שסביבה, אך גם טרם הייבוש וההכחדה נאסף רק פעמיים באתר אחד ממזרח לעין תאו. ייתכן שאוכלוסיית החולה נוסדה מזרעים שהביאו ציפורים ממרחקים, לאורך מסלול הנדידה שלהן. הופעה של אוכלוסיות מבודדות ומקוטעות מאד מתחום התפוצה הרציף באירופה אופיינית למין זה במזרח אירופה ואף בעומקה של אסיה.
בדומה לרוב צמחי המים, המין רחב תפוצה בעולם ואינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.
מומלץ להשיב לטבע למטרות הדגמה וחינוך בצורה מבוקרת ממקור קרוב גיאוגרפית – מטורקיה. גן המקלט באגמון החולה מהווה מקום מתאים.
צמח רחב תפוצה בעולם הנפוץ באופן רציף בכל אירופה המערבית, הצפונית (כולל סקנדינביה) והמרכזית. במזרח אירופה ובאגן הים התיכון (פולין עד הבלקן, איטליה והאיים) הצמח מופיע באופן מקוטע. אוכלוסיות מרוחקות מאד ומבודדות מוכרות גם מדרום רוסיה, צפונית לגבול קזחסטן וסין. באזורנו מוכר רק בצפון טורקיה ובמרכזה. אוכלוסיית החולה היא מבודדת ודרומית באופן ניכר מתחום התפוצה הרציף של הצמח. קערורית הביצה נפוצה גם בכל צפון אמריקה.
עשב רב שנתי של ביצות שגדל בעבר בביצת החולה אך נכחד עם הייבוש. היה נדיר מאד בארץ גם טרם הכחדתו, ואתרו היחיד היה מרוחק ומקוטע מתפוצתו העולמית הרחבה.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Common Skullcap, Marsh Skullcap |
| שם ערבי | |
| משפחה | שפתניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי (ים-תיכוני – איראנו-טוראני) |
| אתר מרכזי לשימור | השבה לשמורת החולה |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
-1.0
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | נכחד |
