זליה מחומשת
Zaleya pentandra
מבוסס על:
צמח חד-שנתי (בספרות גם רב-שנתי), בשרני, שרוע. העלים נגדיים, מקבילים תמיד לפני הקרקע. בסיס הצמח מעוצה, ויש שהוא נראה כרב-שנתי. הגבעולים קרחים או נושאים שערות זעירות דמויות פטמות. העלים קרחים, נישאים על פטוטרות ברורות, אורכם 15-45 מ"מ ורוחבם 5-20 מ"מ. העלה דמוי ביצה הפוכה, תמים לחלוטין ובשרני מעט. הצמח חסר עלי לוואי (בניגוד לסוגים קרובים). מספר הפרחים 5-20, מקובצים באגודות בחיק עלים, נישאים על עוקצים קצרים או יושבים. 5 אונות העטיף ירוקות מבחוץ וורודות מבפנים, בראש כל אונה יש בליטה קטנה בגבה. אבקנים 5-15, השחלה עילית עם 2 עמודי עלי. הפרי הלקט עם 4 זרעים, הוא נפתח על ידי שני סדקים בראשו. צמח קשה להגדרה, הדומה במידה מסוימת לרגלת הגינה, אך פרחיו ורודים ועליו אינם מבריקים.
פורח כמעט כל השנה, מפברואר ועד נובמבר.
הצמח ניתן בפלורה פלשתינה משש גלילות, אולם מאז 1986 ועד 2014, אז נמצא מחדש, לא נאסף כלל בישראל. בעבר נאסף הצמח בגלילות פלשת, עזה, שרון, בקעת כנרות, עמק הירדן התחתון וים המלח, ולאחרונה נמצא באילת. ברוב האתרים נאסף רק פעם או פעמיים: באזור עזה נאסף המין פעם בודדת בשנת 1924, בחוף הכרמל ב-1979, באזור הכנרת ב-1940-1970, ומאזור הבקעה יש רק שני איסופים – ב-1927 (יריחו) וב-1941 (גשר אלנבי). בשרון יש עדויות לשני אתרים עד 1986 (עין החורש) ובבקעת בית-שאן – 5 איסופים שהאחרון בהם בשנת 2015 בכפר רופין.
הזליה מובאת בפלורה פלשתינה מגלילת ים המלח. אין שם, גם לא במגדירים שלנו, הפרדה בנתונים מהצד הירדני לעומת הצד הישראלי של ים המלח. הנתון על מציאותה בים המלח וקרוב לוודאי גם במדבר יהודה (דנין, 2004) מסתמך על איסוף שאסף הבוטנאי הבריטי הרט ב-1897 בצאפי אשר בירדן. בשנת 2000, לאחר חיפושים אינטנסיביים בכל הע'ור הירדני וחוף ים המלח, הצלחנו למצוא זליה מחומשת רק באתר אחד – בנווה המדבר צאפי בדרום ים המלח. נתון זה מדגיש כי גם בצד הירדני של בקע ים המלח נתונה הזליה בסכנת הכחדה חמורה.
שדות חול בשולי שדות חקלאיים במעונות חמים (מישור החוף, בקע ים המלח, עמק כנרות ובית-שאן). בערב ובמצריים גדל הצמח במקומות מושקים ובערוצי ואדיות חמים. בנווה צאפי בירדן נמצא בחול מלוח מעובד עם גידולי עגבניות בשולי מלֵחת דרום ים המלח.
סוג קטן עם 3 מינים, הנפוצים במזרח אפריקה עם חדירה לדרום המזרח התיכון, וכן מהודו ועד אוסטרליה. הסוג קרוב מאוד לסוג שלשי –Trianthema, שלו 10 מינים, גם הם נפוצים באזור הפליאוטרופי. לפנים היו שלושת מיני הזליה מאוגדים בתוך הסוג שלשי (ראה פלורה פלשתינה, מגדיר ישן) על יסוד הקרבה ביניהם. אך בעוד בשלשי עמוד עלי אחד בסוג זליה שני עמודי עלי לפרח. שני הסוגים שייכים לשבט החייעד במשפחת החייעדיים. שבט זה מתאפיין בהעדר עלי כותרת בפרח, ובשחלה עילית. כל השבט מראה זיקה טרופית, עם מרכז תפוצה בדרום אפריקה.
* כיום ידועים רק שני אתרים בהם נמצא המין מחדש ב-2015 לאחר שנחשב כנכחד= באילת ובכפר רופין (עמק בית שאן).
* בבקעה ובבקעת כנרות לא נערך סקר צמחים נדירים ועל כן המידע אינו שלם.
מומלץ לערוך סקר מפורט לגילוי אתרי הזליה המחומשת בבית-גידולה הפוטנציאלי בשולי שדות חקלאיים בבקעה, בבקעת כנרות ובמישור החוף. אם אכן נכחדה, מומלץ לאסוף זרעים באתר האחרון שנותר לפלטה בצאפי בירדן ולייסד שתי אוכלוסיות, אחת במישור החוף והשנייה בבקעה. יש לנטר את האוכלוסיות ולוודא האם ומדוע הזליה נכחדת או הופכת עשב רע בשדות החקלאיים.
אפריקה המזרחית והמשוונית, מדגסקר, סודן, אתיופיה, מצריים, סיני, סוקוטרה, ירדן וכל חצי האי ערב (כולל תימן, חצר-מוות, עומן והנסיכויות), הודו, דרום אפגניסטן ופקיסטן ודרום אלג'יריה.
צמח חד-שנתי בשרני ושרוע עם זיקה טרופית, הגדל בבית-גידול מופרע של שדות מעובדים בנאות מדבר במעונות חמים. צמח פריפריאלי דרומי, אשר הבקע מהווה עבורו נתיב נדידה ונקודה צפונית בעולם. גדל לפנים בארץ בשש גלילות שונות, ומאז 1986 ועד 2015 לא אותר. זה אומנם צמח של מעונות מופרעים ושולי שדות, אך נראה שנפגע מאוד מחקלאות אינטנסיבית ומריסוסים, ולכן נעלם בעשרים השנים האחרונות. ב-2015 נמצא מחדש בשני אתרים. משני האתרים נאספו זרעים לבנק הגנים.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | African purslane |
| שם ערבי | רווקמה |
| משפחה | חייעדיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | נווה-מדבר, מישור החוף והבקע |
| כורוטיפ | סודני (פליאוטרופי) |
| אתר מרכזי לשימור | חולות ניצנים ונאות הכיכר |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.3
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
