חרדון מצוי
Laudakia stellio
חרדון גדול בעל גווני גוף אפורים, לאורך הגב שורה של כתמים מלבניים בצבע צהוב, חום או כתום. צבע הגוף משתנה במשך שעות היום, מכהה בשעות הקרירות של הבוקר לבהיר בשעות החמות של הצהריים. הראש רחב ובעל פתחי אוזניים גדולים וניכרים. הזנב רחב ומעוטר בדורים של קשקשים דוקרניים הבולטים לאחור.
עד 335 מ”מ ( 150 מ”מ לא כולל הזנב ).
כל ישראל.
חרדון בעל יכולת טיפוס מצוינת על עצים ועל קירות אבנים. הפעילות מוגבלת לשעות היום, גם במהלך שעות הצהריים החמות. התזונה מתבססת בעיקר על פרוקי רגליים, אך מגוונת גם בצמחים ובבעלי חוליות קטנים, דוגמת גוזלים ולטאות. הנקבה מטילה במהלך הקיץ שתיים או שלוש תטולות בגומחות שהיא חופרת בקרקע לחה, ובכל תטולה 5-21 ביצים. הבקיעה כחודש וחצי לאחר ההטלה.
טורקיה, יוון, ירדן, ישראל, לבנון, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית וקפריסין.
נכתב על ידי
| נדירות | |
|---|---|
| פגיעות | |
| אטרקטיביות | |
| אנדמיות | |
| המס' האדום | |
| פריפריאליות | |
| ערך IUCN | |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום |
