סִתְוָונִית הַתַּשְׁבֵּץ

מוגן

Colchicum feinbruniae K. Pers.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
ס. הפסיפס, ס. מאוגדת
שם אנגלי
Checkered Autumn-crocus
שם ערבי
שוחיים אל-ג'אבל
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
חלקת מעקב קשת, הר חוזק
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
5.4

גיאופיט בעל פקעת עמוקה מאוד באדמה; גובהו 5-10 ס"מ. הפקעת אסימטרית, דמוית קנקן, אורכה 3.5-4 ס"מ, עטופה בקליפות דקיקות בצבע ערמון. העלים גדלים רק אחרי הפריחה; לכל צמח יש (12)5-9 עלים מוארכים וזקופים, קטומים, אורכם (35)16-25 ס"מ ורוחבם (30)16-25 מ"מ, צבעם ירוק כהה. הפרחים פורחים על פני האדמה ללא עלים. מספר הפרחים לצמח (15)4-12 וצבעם ורוד עז; על עטיף הפרח יש שרטוט שתי וערב של קווים בצבע ורוד-סגול עז היוצר דגם מרושת, ומכאן גם שמו של הצמח. אורך העטיף כולל הצינור מגיע ל-22 ס"מ. אורך צינור העטיף כ-15 ס"מ וגודל האוגן - 4-6 ס"מ. לעטיף שש אונות אליפטיות-מעוינות, מעוגלות לרוב בקצותיהן; רוחבן (20)10-15 מ"מ. בכל פרח שישה אבקנים הסדורים בשתי קומות ושלושה עמודי עלי נפרדים הגבוהים לרוב ב-5-10 מ"מ מהמאבקים. צבע המאבקים והצופנים בבסיס הזירים חום-כהה. לאחר פיזור האבקה המאבק מכוסה באבקה צהובה. הפריחה מתחילה בתילי הגולן הצפוניים והרמים כבר באמצע ספטמבר בעוד שברום נמוך יותר במרכז הגולן היא מתרחשת במחצית נובמבר. זוהי תופעת "היפוך הפריחה" האופיינית לגיאופיטים פורחי הסתיו: בניגוד לפורחי האביב שפריחתם מקדימה ברום נמוך ומתאחרת ברום גבוה, במבשרי הגשם קיים תהליך הפוך – אוכלוסיות ראשי ההרים הן דווקא הראשונות לפרוח. הסתווניות והגיאופיטים מבשרי הגשם האחרים פורחים בעקבות התקצרות אורך היום והקדמת ההתקררות במקומות הרמים, המהווים את האות להתחלת הפריחה.

הצמח מוגבל לגולן ולמרגלות החרמון וגדל שם ב-37 אתרים, מתוכם 36 אתרים נמצאים במרכז ובצפון הגולן בשטח גדול מאל-רום בצפון ועד קשת בדרום. לפי הערכה ישנם כ-50 אתרים. האוכלוסיות הגדולות פזורות ברכס בשנית ומערבה לחושניה וקשת וצפונה להר אביטל והר בנטל. מחוץ לאזור זה נמצאות אוכלוסיות בווסט, כביש נפח, תל שיבן, נחל זוויתן ועוד. בשנות ה-80 של המאה ה-20 התגלתה אוכלוסייה מבודדת של סתוונית התשבץ בחרמון הנמוך בנחל חזורי ובנחל גובתא. ברום של 900 מ' (אור, 1987). אתרים נוספים בחרמון נמצאו בנחל סנאים בהר-כחל וליד מעמד ברית בין-הבתרים בהר דוב ברום 900-1,300 מטר. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מישורי בזלת סלעיים עם קרקע רדודה דמוית-גרומוסול ברום 700-1,100 מטר על סלעים וולקניים. לעיתים נדירות במצוקים וסלעי גיר קשה.

צמח אנדמי לגולן. אוכלוסייה בודדת הוגדרה על ידי החוקרת (Persson, 1992) אשר תארה את המין למדע מהר שיפון בגולן. חוקרת זו מציינת אותו גם מלבנון ומדרום מערב סוריה. סביר להניח כי טקסון זה ממשיך בתפוצתו לחורן ולג'בל דרוז שבדרום סוריה.

הסוג סתוונית מונה כ-90 מינים אשר עיקר תפוצתם מסביב לאגן הים התיכון ובהרי המזרח-התיכון. מינים מעטים חודרים למרכז אסיה ולסהרה כאשר מרכז הסוג בטורקיה (37 מינים). בישראל גדלים 10 מינים, מהם אחד אנדמי – ס. הרמון, שלושה תת-אנדמיים: ס. טוביה (נמצאה לאחרונה בירדן), ס. התשבץ וס. הקליפות (הנגב ואדום). כל מיני הסתוונית בארץ פרט לשניים (ס. הנגב וס. קצרת-עלים) פורחים בסתיו. חלק מהמינים פורח ללא עלים כדוגמת סתוונית הקליפות, סתוונית ירושלים וסתוונית התשבץ ואחרים פורחים עם עלים כמו סתוונית הנגב וסתוונית היורה. פריחת המינים שפורחים עם עלים תלויה בגשמי הסתיו והחורף הראשונים – הפריחה והעלווה מופיעים רק לאחר גשם המוריד משקעים מעל 8 מ"מ. ס. התשבץ קרובה לס. ירושלים ונבדלת ממנה בעיקר בצבע המאבקים הכהה ובשרטוט שתי-וערב של עטיף הפרח. בנוסף, אברי הפרח של ס. התשבץ גדולים לרוב מאלה של ס. ירושלים אך לא באופן מובהק. במרכז הגולן קיים מעבר גיאוגרפי בו נמצא אוכלוסיות מעורבות (אור, (1987. לפיכך ניתן לראות בס. התשבץ תת-מין של ס. ירושלים. כנראה שניתן יהיה לאחד את שני המינים הללו גם עם סתוונית "רבת-עלים" C. polyfolia הגדלה בדרום-מזרח טורקיה ובצפון סוריה ודומה להן מאוד (Dusen & Sumbul, 2007).

מספר האתרים בגולן גדול יחסית, אך חשיבות השימור של הצמח נגזרת מהיותו אנדמי לגולן והיותו צמח אטרקטיבי בעל פריחה מרהיבה המעמידה אותו בסכנת עקירה לגינות. הצמח מוגן בחוק כגיאופיט והוא גדל בתחומי כמה שמורות בגולן: ברכת בראון, הר שיפון ורכס בשנית. יתר האתרים בגולן אינם מצויים בתחומי שמורות טבע. היותו של הצמח בסיכון בגולן היא גם הסיכון העולמי שכן המין אנדמי.

יש לנטר את האוכלוסיות בכל האתרים במעקב רב-שנתי ולנסות להשיג מידע על אוכלוסיות אפשריות בהר הדרוזים ובחורן. מומלץ לערוך מחקר סיסטמטי-אקולוגי אודות הקשרים בין סתוונית התשבץ לקרובותיה ס. ירושלים וס. רבת-עלים בישראל לבנון וירדן.

גיאופיט אנדמי לגולן בעל פריחה מרהיבה אשר יש להקנות לשימורו עדיפות גבוהה.

י.1987. "לעצור ברמזור ורוד!"- סתוונית התשבץ וסתוונית ירושלים בגולן. "טבע וארץ", ל' (2): 20-22. Dusen, D. O. and Sumbul, H. 2007. A morphological investigation of chicum L. (Liliaceae) species in the Mediterranean region in Turkey. Turkish Journal of Botany, 31: 373-419 Persson K. 1992. chicum feinbruniae Sp.Nov. and allied species in the Middle East. Isarel J. of Botany.