עוּזְרָר חַד-גַּלְעִינִי

מוגן

Crataegus monogyna Jacq.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
One-seed Hawthorn, Common Hawthorn
שם ערבי
זערור אוהדי אלקאלאם
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני – אירו-סיבירי (מערב איראנו-טוראני)
אתר מרכזי לשימור
הג'ובה הגדולה, הר-אודם נחל גודרים
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (3)
% אתרים בשמורות
0

שיח או עץ נמוך, נשיר חורף בעל גזע מרכזי שגובהו 2-5 מ'. הגזע המרכזי גדל לרוב בזיגזג ונופו עשוי סבך של ענפים קוצניים. הגבעולים האמיריים בעלי גוון אדמדם והם קרחים לחלוטין. לאורך הענפים מצויים קוצים קצרים, ישרים או מאונקלים במקצת. העלים נישאים על ענפים מקוצרים. העלים קרחים, דמויי יתד בבסיסם ומחולקים בראשם ל-(6)2-4 אונות שאינן מגיעות עד עורק העלה המרכזי; שפת העלה משוננת שינון לא אחיד. הפרחים ערוכים בתפרחות צפופות דמויות סוכך. עוקצי הפרחים ארוכים (18-27 מ"מ) והם נטויים במקצת מטה. הפרח פתוח לרווחה, בעל סימטריה רדיאלית; צבעו לבן, קוטרו 15מ"מ ולו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת ואבקנים מרובים. השחלה תחתית ושקועה במצעית הפרח. בפרח שחלה חד-מגורתית ועמוד עלי אחד. הפרחים מדיפים בשיא פריחתם ריח חריף המושך אליו זבובים רבים שמלקקים את הצוף המופרש על המצעית במרכז הפרח. הפרי אדום, אליפטי-מוארך עד עגלגל, אורכו 8-10 מ"מ וקוטרו 5-7 מ"מ, מכיל חרצן בודד ונישא על עוקץ ארוך המשתלשל מטה. טעם הפרי תפל ולא מתקתק כביתר מיני העוזרר בישראל. בהשוואה לעוזרר הקוצני הנפוץ בארץ, בע. חד-גלעיני נוף העץ מרווח יותר; העלים קרחים לחלוטין וקצות הענפים אינם שעירים. העלה דמוי יתד מוארך ולו עוקץ ארוך מאוד, שלרוב ארוך מטרף העלה; עוקצי הפרחים והפירות ארוכים הרבה יותר מאלה של עוזרר קוצני; הפירות משתלשלים כלפי מטה על גבי עוקצים מקושתים; הסימן המבדיל המוחלט ע. חד-גלעיני משאר מיני העוזרר בארץ הוא הזרע האחד בפרי. כמו כן, צורת הפרי סגלגלה בעוד שבשאר מיני העוזרר בישראל הפרי עגול או פחוס בראשו. הפרי אדום, בדומה לע. אדום וע. סיני (צבעו של פרי ע. קוצני צהוב), אך למינים אלה יש שלושה עמודי עלי בפרח ושלושה חרצנים בפרי. הפריחה בסוף אפריל, לאחר לבלוב העלים. הפירות מבשילים בסתיו (ספטמבר-אוקטובר).

העץ גדל בגליל העליון בגולן הצפוני ולמרגלות החרמון, ב-11 אתרים מתועדים וכנראה שיש כ-15 אתרים. בגליל העליון נמצא ב-3 אתרים סמוכים באזור נחל גודרים וסאסא. בגולן הצפוני מוכר מכמה אתרים באזור יער אודם ומורדותיו לכיוון נחל סער וברכס בשנית. שכיח למדי במפנה הצפוני של נחל סער. למרגלות החרמון גדל בשטחים מוכי-רעייה באזור צומת נמרוד-הר קטע – עין-קיניה ובעמק חזורי, בתחום רום 900-1,200 מטר. פרט בודד נמצא לאחרונה בחרמון ליד הרכבל התחתון, ברום 1,600 מ'. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מלווה של חורש אלון תולע במקומות לחים וקרירים בגובה 800-1,100 מ'. גדל בשולי חלקות ובקרחות חורש טבעי על קרקע טרה-רוסה גירנית או אדמה בזלתית עמוקה או מסולעת. בישראל הוא גדל רק באזור של חורש טבעי לח, אך באירופה הוא עץ משוכות נפוץ בשטחים חקלאיים במקומות שהיער נכרת.

מין רחב תפוצה הגדל בכל אירופה, ארצות הים-התיכון ומרכז אסיה ותפוצתו מגיעה עד צפון מערב הודו. זהו מין העוזרר הנפוץ ביותר באירופה ואופייני שם למשוכות, קרחות יער ושטחים מוכי-רעייה. הגליל-העליון וג'בל דרוז בדרום סוריה מהווים את הנקודות הדרומיות ביותר במזה"ת של מין צפוני זה.

הסוג עוזרר מונה 186 מיני שיחים או עצים נמוכים, נשירי חורף, שענפיהם קוצניים והוא ידוע במינים רבים אפומיקטיים (חונטים פרי ללא האבקה) ובצורות הכלאיים הרבות בין המינים, דבר המקשה על הגדרת המינים. תפוצת המינים משתרעת באזורים הממוזגים של שני חלקי חצי הכדור הצפוני. בצפון אמריקה גדלים כ-100-150 מינים, באירופה כ-10-15, במרכז אסיה כ-20-30, ובהימלאיה ובמזרח אסיה כ-5-10 מינים. מינים רבים בסוג אופייניים לבתי גידול מופרים – גדרות, קרחות יער ושולי יער, שם הם מופיעים בדרך כלל כעצים נמוכים או שיחים.

  • הצמח מוגבל מספר קטן של אתרים ב-2 גלילות, ככל הנראה במצב יציב.
  • מספר הפרטים בגליל העליון הוא 190 (לפי מפקד מ-1990), ובגולן מספרם נאמד בכ-350.
  • על אף שהעצים רחוקים למדי מיישוב והנגישות אליהם בינונית, קרבתם לגבול לבנון הופכת אותם לפגיעים בגלל סלילת דרכים, שרפות ופעילות ביטחונית.
  • מוגן בתוקף היותו עץ.
  • המין רחב תפוצה בעולם ואין נשקפת לו סכנת הכחדה עולמית.

מומלץ לערוך סקר שיטתי גם באזור יער אודם ומרגלות החרמון בנוסף לסקר שנערך בגליל העליון ללימוד התפוצה, בית הגידול מספר העצים והאיומים העומדים בפני העצים. יש לפעול למניעת עקירה הנובעת מפעילות ביטחונית.

עץ נשיר הגדל במספר קטן של אתרים בשטחים מצומצמים מאוד בגליל העליון ובגולן שם קיימת רעיית יתר וכריתה בלתי מבוקרת. מצוי בסכנת הכחדה בישראל בגלל סכנת כריתה ועקב מספר הפרטים הקטן, במיוחד בגליל העליון.

דרור, א. 1984. עוזרר חד-גלעיני ועוזררים בני כלאיים בגליל. רתם 11: 26-59. שמידע א. ולשנר, ה. 2010, צמחים במסע מים לים: בתוך ספר "מים לים" בהוצאת יד-בן צבי.