רְצוּעִית הַגָּלִיל

מוגן

Himantoglossum caprinum (Bieb.) Spreng.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר. בהשתתפות אמוץ דפני


שם נרדף
H. bolleanum
שם אנגלי
Lizard Orchid
שם ערבי
ליסאן אל-חי
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
חלקת הארזים מתחת לשביל פסגה בשמורת הר-מירון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (3)
% אתרים בשמורות
50.0

גיאופיט רב-שנתי בן משפחת הסחלבים, בעל פקעת שורש, שגובהו 60-80 ס"מ. עלי השושנת רחבים ומבריקים. עמוד התפרחת מרובה פרחים. התפרחת דלילה, מתפרשת לאורך חציו העליון של הגבעול והיא בת 10-25 פרחים. הפרח בעל ששה עלי עטיף וצורתו אופיינית למשפחת הסחלביים. חמישה מעלי העטיף יוצרים כעין כובע בצבע כללי ירוק-כהה-ורדרד. העלה השישי הוא השפית שהיא תלת-אונתית ולה אונה אמצעית דמוית לשון צרה שאורכה (11)6-9 ס"מ, רוחבה כ-2 מ"מ והיא ממוזלגת רק מעט בקצה. צבע ה'לשון' הוא ירוק-חום עד ורוד-סגול. בפרח הצעיר גלולה השפית כקפיץ של שעון ועם התבגרות הפרח היא נפרשת וניצבת אופקית לפרח בדומה לחדק הפרפר (מכאן השם המדעי של הצמח); הדורבן קצר, כ-5 מ"מ וכפוף קדימה כאנקול. שם הסוג המדעי לקוח מיוונית ופירושו "רצועה (Himas) דמויית לשון (Glossa)". השם המדעי והעברי מציינים את שפית הפרח שצורתה כרצועה ארוכה. תואר המין העברי מציין את אזור הגליל, שם נמצא המין לראשונה בארץ. הפריחה מאמצע מאי עד יוני, בדרך כלל בין 23/6-10/5.

הצמח גדל ב-4 גלילות: הגליל העליון, הגליל התחתון, הגולן והחרמון. בגלילות אלה תועדו בסך הכול 13 אתרים, אך לפי הערכה ישנם כ-15 אתרים. בגליל העליון נמצאים שמונה אתרים, רובם בגוש הר מירון, שם מצויה האוכלוסייה הגדולה והיציבה ביותר. בנוסף לכך הצמח גדל גם בהר אדיר (נכחד?) ובהר פועה. בגולן הצפוני הצמח מוכר בשני אתרים ביער אודם ובאתר נוסף בלוע הר אביטל. בגליל התחתון נמצא לראשונה ב-1986 באתר יחיד, ליד קורנית בגוש שגב. ב-2018 נמצא פרט יחיד של המין ברכס נמנמן בחרמון ברום 1630 מטר במסגרת השתלמות כלנית. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בתות וחורש פתוח בהרים באזור ים-תיכוני שם כמות המשקעים גדולה מ-600 מ"מ, בקרקעות טרה-רוסה שטופות או על קרקע בזלתית. בתחום התפוצה העולמי, מצוין המין (במובנו הרחב) במיוחד בבתי גידול גירניים (עיראק, טורקיה). בישראל המין כנראה אדיש לסוג הקרקע, והוא גדל בקרקעות על סלעי גיר, דולומיט, קירטון, בזלת וטוף.

מזרח ים-תיכונית ומערב איראנו-טוראנית: מדרום טורקיה עד צפון עיראק ומערב איראן, לבנון ומערב סוריה.

בסוג רצועית יש ארבעה מינים שתפוצתם באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח האזור הים-התיכוני עד איראן. כל המינים מתאפיינים בדגם תפוצה דליל, באוכלוסיות מעוטות פרטים ובמרחקים גדולים בין האוכלוסיות. קיימות כמה בעיות טקסונומיות בסוג: בספרות ישנה מחלוקת אודות זהות הטקסון המצוי בארץ. לפי המגדיר הישן ופלורה פלשתינה הטקסון מישראל הוגדר כ- H. affine. באומן ובאומן (Baumann and Baumann, 2005) סקרו את הסחלביים בלבנון תוך התייחסות לרצועית בישראל ומסקנתם היא שהמין המופיע בארץ הוא H. caprinum ssp. levantinum. תפוצת תת המין הזה כוללת את לבנון, ישראל וירדן ובית הגידול הוא חורשי אלון וגריגות על תשתית גירנית (Baumann et al. 2006) . שיפמן (Shifman, 2008) תיאר את הצמחים מישראל כמין אנדמי חדש בשם H. galilaeum. לאור העובדה שאין די נתונים כמותיים מאוכלוסיות בדרום לבנון ולאור השונות הרבה האופיינית למין זה (1995 ,Delforge), לא נראית לנו הצדקה להגדרת הצמחים מישראל כמין עצמאי.

  • על אף היציבות במספר הגלילות שבהן הצמח גדל, מסתמנת מגמה של ירידה במספר האתרים - הצמח נכחד ככל הנראה מהאתר בהר אדיר.
  • הצמחים גדלים באוכלוסיות קטנות מאד בדגם מפוזר מאוד. לעתים מוצאים פרט בודד בשטח גדול. עוד מתברר כי אוכלוסיות מופיעות ונעלמות לאחר מספר שנים ויש קושי בחיזוי העתיד של האוכלוסיות באתרים הידועים בארץ.
  • הצמח חשוף למספר סיכונים: הוא אטרקטיבי ובולט לעין וקיימת לגביו סכנה ממשית של עקירת פקעות על ידי חובבי סחלבים נדירים. כמו כן, באתרי הגולן והחרמון, קיימת בעיה חמורה של אכילת הצמחים ודריסה על ידי בקר. בנוסף לכך, האתרים בהר מירון נפגעים מדי שנים מספר בפעולות של פריצת שביל המטיילים וסילוק הגזם.
  • המין (כמו כל מיני משפחת הסחלביים) מוגן על ידי החוק וכלול ברשימת "ערכי טבע מוגנים". שלוש האוכלוסיות בהר מירון, האוכלוסייה בהר אדיר (נכחדה?) והאתרים בגולן בהר אביטל וביער אודם מצויים בשמורות טבע. האתרים האחרים מצויים מחוץ לשמורות.
  • אי הבהירות הטקסונומית מקשה על אבחון מצב הסיכון והשימור העולמיים.

מומלץ לערוך סקרים לאיתור אוכלוסיות נוספות באתרים קרובים לאוכלוסיות המוכרות בהר מירון ובצפון הגולן. יש לקיים מעקב דמוגרפי אחר נוכחות המין לפחות בשני אתרים ידועים. כמו כן דרוש גידור של אוכלוסיות המצויות בשטחי מרעה על מנת להגן מפני אכילה על ידי בקר.

גיאופיט רב-שנתי ממשפחת הסחלביים בעל תפרחת אטרקטיבית הגדל בגלילות הצפוניות של ישראל. הצמח נדיר וגדל בישראל באתרים בודדים, שבהם מספר הפרטים המוכר קטן ביותר. מופיע במרחב באוכלוסיות קטנות מאד ולעתים כפרטים בודדים. נתון לסיכוני רעייה ולפגיעה עקב פריצת דרכים. דגם התפוצה הדליל דומה גם בתחום התפוצה העולמי.

ראה רשימת הספרות הכללית.