פִּשְׁתָּנּית מְשׁוּלֶּשֶׁת

Linaria triphylla (L.) Mill.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר.


שם אנגלי
Pale Toadflax
שם ערבי
חאלק
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
גבעת זקיף מצפון לכרמיאל
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.7
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי קרח-מכחיל בגובה 20-30 ס"מ. לצמח גבעול אחד או כמה גבעולים עבים זקופים, מסועפים מעט או לא מסועפים כמו כן יש גבעולים קצרים בבסיס שאינם נושאי פרחים. העלים בשרניים במקצת, ביצניים או אליפטיים, ערוכים בדורים של שלושה או נגדיים; העלים העליונים לעיתים מסורגים. הפרחים כמעט יושבים בתפרחת מוארכת צפופה המתארכת עוד יותר בשלב הפרי, כל פרח מלווה בחפה אזמלני המופשל מטה. הגביע קרח, אורכו 6-7 מ"מ, אונותיו ביצניות-מוארכות ובלתי שוות. הכותרת באורך 15-25 מ"מ כולל הדורבן, צבעה קרם; שפת הכותרת העליונה מחולקת לשתי אונות זקופות ומעוגלות בקצה; שפת הכותרת התחתונה קמורה, בעלת כתם צהוב חזק בשיא הקימור, מחולקת לשלוש אונות מעוגלות בקצה; צינור הכותרת מעורק בעורקים עדינים וכהים מבחוץ; הדורבן נוטה מטה ובקצהו המחודד מתרומם מעט קדימה, צבעו סגול. הפרי הוא הלקט גדול ביצני, אורכו כאורך הגביע. הזרעים מצולעים, מגובששים, קוטרם כ-1.5 מ"מ. בשנים האחרונות מגדלים את הפשתנית המשולשת בהצלחה בכמה גנים בוטניים בארץ. בתנאי גן מתקבלים גושי צמחים גדולים וגבוהים (עד 45 ס"מ) והצמח מתאים לשמש כצמח גינה עונתי אביבי. הפריחה חלה במרס-אפריל.

הצמח גדל בגליל התחתון ב-3 אתרים בלבד. האחד - גבעת זקיף שמצפון לכרמיאל, שם ישנן אוכלוסיות גדולות המונות אלפי פרטים, דרומית לכביש 85 נמצא בשתי נקודות המהוות אתר נוסף ובתל חנתון. האתר האחרון ההיסטורי בגליל התחתון הוא שימרון לו אין חידוש עד כה. כמו כן נאסף בגליל התחתון בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 ברמה, ליד כדורי ובאלוני אבא, אולם נכחד מאתרים אלו. בעבר הצמח נאסף ונצפה גם בעמק יזרעאל, בשנות ה-20 עד שנות ה-60 של המאה ה-20 , אך נכחד מרוב האתרים. אתרים מהם נכחד בעמק יזרעאל: עפולה, בלפוריה, מרחביה, עין חרוד, תל יוסף ובית אלפא. ב-1993 נמצא ליד דברת ורק ב-2019 נמצא שוב באתר זה על ידי זלמן באומוול. בסך הכל הצמח נכחד מ- 13 אתרים בשתי הגלילות. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שדות חקלאיים ושדות בור בקרקעות סחף כהות ועמוקות אולם גם בקרקעות גירניות אבניות.

צמח ים-תיכוני הנפוץ בספרד, צרפת, איטליה, יוון (כולל האיים), מערב טורקיה וישראל. הוא נפוץ יותר במערב הים התיכון והופך לנדיר וכתמי במזרחו. בולטת היעדרותו של הצמח מסוריה ולבנון, טורקיה האסיאתית וקפריסין.

על הסוג – ראה פשתנית ריסנית. פשתנית משולשת מזכירה בצבע הפרחים ובגוון המכחיל את פשתנית מלבינה, מין של חגורת הספר והמדבר הקר המאופיין בפרחים קטנים. כמו כן היא קרובה לפשתנית ארם-צובא, צמח עדין בעל פרחים לבנים קטנים ודורבן ארוך וצר.

  • הצמח מגלה מגמה חזקה של ירידה במספרי האתרים והאוכלוסיות: הצמח כמעט ונכחד מאחת הגלילות שבה גדל בעבר – עמק יזרעאל. נכחד ממרבית האתרים בשתי הגלילות שבהן גדל בעבר. הצמח לא אותר בסקרי הצמחים הנדירים בגליל התחתון ובעמק יזרעאל בשנות ה-90 של המאה ה-20.
  • האוכלוסיות של גבעת זקיף מונות אלפי פרטים.
  • הסיבה להכחדתן של רוב האוכלוסיות היא ההסבה של בית הגידול של אדמות כבדות בעמקים לחקלאות אינטנסיבית. תהליך זה מאיים גם על האוכלוסיות שנותרו.
  • הצמח אינו מוגן בישראל בתחומי שמורות טבע.
  • ככל הנראה אינו בסכנת הכחדה בארצות מערב אגן הים התיכון, אך המידע מארצות מזרח אגן הים התיכון אודות מצב הסיכון לוקה בחסר. נתון משוויץ במעמד "בסכנה חמורה" (CR).

יש להגן על האוכלוסיות הידועות ולמנוע את הרס המקום. לאור ההצלחה בגידול הצמח בתרבות, מומלץ לאסוף זרעים מהאוכלוסייה הגדולה שנותרה, ליצור אוספי גיבוי בגנים בוטניים וגני מקלט, ולשקול השבה לשטחי אדמות כבדות נקודתיים שיוכרזו כאתרי שימור לקבוצת המינים האופייניים לקרקעות כבדות בשדות בור וחקלאות מסורתית. כדאי גם לעודד את גידול הצמח בגינות.

צמח חד שנתי של אדמות כבדות בעמקים בגליל התחתון ובעמק יזרעאל. הצמח נדיר מאד כיום עקב השינוי באופי החקלאות ובשל מגמות הפיתוח באדמות הכבדות של עמקי הצפון. אינו מוגן בישראל.