צתרה מדברית
Satureja thymbrifolia
מבוסס על:
בן-שיח מסועף ומאפיר שגובהו (40)10-30 ס"מ. כל אברי הצמח מכוסים בשערות מקורזלות וצפופות בתוספת שערות בלוטיות יושבות בעלות גוון אדמדם המשחררות ריח חריף. השעירות הצפופה מקנה לצמח מראה לביד. הגבעולים זקופים, וגבעולים חדשים הם בעלי עלים חסרי פטוטרת שאורכם 8-12 מ"מ, רוחבם 2-2.5 מ"מ והם שמנים ושטוחים. הפרחים מסודרים בדורים בחלק העליון של הגבעול כאשר בכל דור פורחים בו זמני רק 1-3 פרחים. כל דור מכיל 6-10 ניצני פרחים. הגביע זעיר, גודלו 2.5 מ"מ ובחיקו חפה שווה באורכו לגביע. הגביע צינורי בעל חמש שינים זעירות והוא מכוסה בשערות צמריות לבנות ובלוטות יושבות. הפרח לבן דו-שפתני, עם נקודות סגולות על אונות הכותרת, אורכו 5-8 מ"מ. שפת הכותרת שעירה בעלת בלוטות יושבות; צינור הכותרת בולט הרבה מהגביע. האבקנים בולטים מעט מצינור הכותרת וממוקמים מתחת השפה העליונה; מאבקיהם סגולים.
פורח בחודשי הקיץ ועד חודש אוקטובר.
עלי הצמח טובים לשימוש כעשב תיבול לסלט, ומאכלים מבושלים וצלויים.
הצמח נמצא רק במדבר יהודה, היה ידוע בעבר רק
בשלושה אתרים באזור הורקניה – נבי מוסא, נאסף באזור זה פעמים אחדות החל משנות ה-30
ועד לשנות ה-90 של המאה ה 20. ב-2016-2014 בסקרים של מכון דש"א נמצא הצמח
באתרים נוספים בתצורת חתרורים : נחל קידרון, קרן אל-חג'ר, נחל גרופן, נחל תמרים ונחל קנה. סה"כ
ידועים כיום 9 אתרים .ייתכן כי איסוף בודד במצוקי דרגות ב-1947 הוא תוצר של זרעים שנסחפו
בנחל דרגות ונבטו אך לא התבססו לאוכלוסייה בת קיימא, כפי שרואים מידי פעם ופעם גם במינים
נוספים. על פי פינברון בפלורה פלשתינה (1986), המין גדל גם באדום בדרום ירדן, אולם
דנין בעבודה חדשה שייך את הפרטים שאספו אייג, זהרי ופינברון באדום למין חדש – צתרת
הנבטים ( Danin & Hedge 1986).
הצמח גדל אך ורק על תצורת חתרורים בצפון מדבר יהודה. תצורה זו הבנויה מפסיפס של גיר מצורר וקרטון, עשירה במינרלי קורט מיוחדים בתנאי מדבר שחונים. היא יוצרת ערבת בני-שיח יחד עם מלחית אשונה.
צתרה מדברית שייכת לקבוצה קדומה מבודדת בסוג צתרה (סקציה Bachtiarica). בתחילה תואר רק מין אחד מקבוצה זו - צתרה בחטיארית, בהרים הצחיחים של דרום איראן, אך בעקבות עבודותיהם של חוקרים ישראלים תוארו מקבוצה זו שני מינים חדשים למדע מאזור הלבנט - צתרה מדברית ממדבר יהודה וצתרת הנבטים מאדום (Danin and Hedge, 1998). מיני צתרה אלה מציינים את הישרדותן של קבוצות עתיקות בהרים במדבר (Stebbins 1954) והתמיינותן למינים אנדמיים בהרים המבודדים. לקבוצת מינים כזו שייכות גם צמרורת בואסיה האנדמית לאזור בקע ים-המלח ודפנית צרת-עלים האנדמית לאדום שהמינים הקרובים להן גדלים גם הם בהרי דרום איראן. לרבים מהצמחים הרליקטים בהרי המדבר יש קבוצות ויקריות עשירות מינים בהרי הסהר-הפורה הצפוניים, אך למינים בקבוצה זו אין קרובים כאלה.
* הצמח נדיר ביותר בישראל, גדל רק ב-9 אתרים בגלילה אחת – מדבר יהודה. על פי הנתונים נוכחותו במדבר יהודה יציבה לאורך שנים.
* קטיף ורעיית יתר מסכנים את קיומם של הפרטים באוכלוסיות הצפוניות. ככל הנראה היו אוכלוסיות באיזור השומרוני הטוב שנכחדו עקב קטיף יתר. חסר מידע דמוגרפי על משך החיים של השיחים, על הביולוגיה של הרבייה ועל היכולת של חידוש האוכלוסיות מזרעים.
* הצמח אינו מוגן בארץ בתחומי שמורת טבע, אך היות האתרים בתוך שטח איש, מגן עליהם מפני קטיף ורעייה.
* הצמח אנדמי לישראל והסיכון המקומי הוא גם הסיכון העולמי.
יש לנטר את האוכלוסיות באתרים הידועים ולהשיג הערכת מצב עדכנית של גודל האוכלוסיות, פיזורן המרחבי ונתונים דמוגרפיים. מומלץ לחקור מבחינה טקסונומית ופליאו-גנטית את אוכלוסיות צתרת הנבטים באדום ובאזור ג'בל רם יחד עם אוכלוסיות הצתרה המדברית במדבר-יהודה. מומלץ גם לאסוף זרעים ולגדלה בגני מקלט, לשימוש בגינון יובשני בנגב ובמדבר יהודה.
אנדמי לישראל
שיח מדברי נדיר הגדל ב-9 אתרים בגלילה אחת בלבד – מדבר יהודה. המין אנדמי לישראל והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.
Danin, A. and Hedge, I.C., 1998. Contributions to the flora of Jordan 2. A new species of Satureja (Labiatae) and some new records. Willdenowia 28: 135-142.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Desert Savory |
| שם ערבי | |
| משפחה | שפתניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | מערב איראנו-טוראני – מזרח סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | הורקניה במדבר-יהודה |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
1
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
4
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
