האנפה האפורה נכחדה כמקננת בישראל במהלך שנות השישים והשבעים של המאה העשרים. כמה עשרות זוגות קיננו בעמק החולה, ויתכן שגם במקומות נוספים בשנים 1951–1954, במושבות מעורבות עם אנפות ארגמניות (זהבי 1957). בעקבות יבוש ביצת החולה ירד מספר המקננים באופן דרמטי, אך מספר זוגות (7 לכל היותר) קיננו עד ל-1964 (פז 1986, Shirihai 1996). ניסיון הקינון האחרון בארץ נצפה בפארק הספארי ברמת-גן באביב 1976 (אהוד דברת, בע"פ). גורמי ההכחדה העיקריים היו ככל הנראה ייבוש והרס בתי הגידול הלחים בצפון הארץ, ובנוסף הרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים. בגלל שהמין הוא עדיין חולף וחורף שכיח בארץ, וככל הנראה מקנן לא רחוק מגבולה הצפוני של ישראל (עובדה הנרמזת מהופעתם של פרטים צעירים מאוד בעמק החולה בחודשי הקיץ מדי שנה) קיימת סבירות שהוא ישוב לקנן כאן באופן טבעי. תהליך זה עשוי להיות מואץ אם יפותחו בצפון הארץ מקווי מים טבעיים, המוקפים בסבך גדה נרחב הכולל עצים.

בתי גידול	בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה
סטטוס בארץ	חורף, חולף, יציב
סטטוס קינון בארץ	קינן בעבר
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני
תצורת נוף	מישורים ועמקים, ביצות, גדה סבוכה, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים
תצורות צומח	סבך ביצה וגדות נחלים
צפיפות צומח	בינונית, גבוהה
מיקום הקן	עצים
סוגי מזון	דגים
שיחור מזון	במים
גדלי גוף	גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון	הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

האנפה הגדולה ביותר באזורנו. כפי שמעיד עליה שמה, גווניה הכלליים אפורים ואחידים למדי, כהים יותר בחלקים העליונים ובהירים יותר בצוואר ובחלקים התחתונים, בכנף ניגוד בין אברות תעופה אפורות כהות לסוככות בהירות. הראש אפור בהיר עם פס גבה שחור ובולט, הנמשך כציצית אל מעבר לעורף. המקור והרגליים אפורים - צהבהבים, המקור חזק, ישר ומחודד.
המעוף כבד, עם כנפיים מקושתות וצוואר אסוף. בדרך כלל מתקדמת במעוף חתירה, אך עשויה גם לדאות ולגלוש לפרקי זמן קצרים, ואף לטפס מעלה בטרמיקה.

חולפת וחורפת שכיחה במקווי מים בכל הארץ. פרטים מעטים, רובם צעירים, נשארים לקייץ בעיקר בעמקים הצפוניים.

נצפית בדרך כלל בשולי מקווי מים, כשהיא עומדת על גדה חשופה או במים עד לעומק 50 ס"מ לערך, לעיתים גם בשדות לחים או חרושים.

המין מקבל תעדוף נמוך לביצוע פעולות יזומות להשבתו בגלל הגורמים הבאים:
- האוכלוסייה שקיננה בישראל הייתה קטנה ומבודדת
- מצב האוכלוסייה העולמית מוערך טוב ויציב
- קיים סיכוי סביר שהמין ישוב לקנן בישראל באופן טבעי
- המין עלול ליצור קונפליקט עם ענף המדגה וכן להתחרות באנפה הארגמנית, שאוכלוסייתה העולמית ותחומי תפוצתה מצומצמים בהרבה

בארץ קיננה בסבך גומא בביצת החולה, במושבות מעורבות עם אנפות ארגמניות. בעולם מקננת בדרך-כלל על עצים גבוהים.
ניזונה בעיקר מדגים שהיא שולה מן המים בעזרת צווארה הארוך ומקורה החד, אך מגוונת את התפריט גם עם זוחלים, יונקים קטנים ודו-חיים.
ההגעה לבגרות מינית בגיל שנתיים בדרך-כלל.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.