ינשוף השדות מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. המין ככל הנראה אינו מקנן בישראל מדי שנה. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך ינשוף השדות כמין בקטגוריית "מידע חסר" (DD), השינוי במעמד המין משקף גילויים חדשים על תפוצת הקינון שלו בארץ ועל גודלה הפוטנציאלי של אוכלוסייתו.

בתי גידול	בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, גידולי שדה ושדות בור, עמקים לחים
סטטוס בארץ	מקיץ
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	מין משוטט (נומאדי)
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני
תצורת נוף	מישורים ועמקים, ביצות, גדה סבוכה, בתי גידול לחים
תצורות צומח	חקלאות - גידולי שדה, עשבוניים, סבך ביצה וגדות נחלים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	חולייתנים יבשתיים
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

ינשוף בינוני בגודלו, לבושו חום כהה מפוספס בחלקים העליונים ובחזה, קרם בהיר בחלקים התחתונים. עיניו צהובות וציציות "אוזניו" קצרות.
ינשוף השדות הוא דורס-לילה הפעיל גם ביום ומרבה לצוד באור מלא, בשעות הבוקר ואחר הצהריים. שיטת הציד שלו מזכירה את הזרונים, סריקה בריחוף נמוך ובכנפיים מורמות מעל לשדות פתוחים, בדרך-כלל אל מול הרוח, כשהאוזניים הן אמצעי החישה העיקרי לאיתור הטרף.

עד לשנות ה- 1970 היה ככל הנראה מקנן נדיר למדי בצפון הארץ ובמרכזה, במיוחד בשנות התפרצות נברנים (סלע 1975, פז 1986, Shirihai 1996).
מאז התמעטו מאוד תצפיות הקינון. קן עם גוזלים נאסף על ידי חקלאי באביב 1998 באזור חמדיה (קובי מירום, בע"פ), פרחון דרוס נמצא ליד גדרה באביב 2005 ושלוש משפחות נצפו בשפלת יהודה באביב 2016, שהייתה שנת התפרצות נברנים באזור זה (עזרא חדד, בע"פ).

מקנן על הקרקע, על פי רוב בביצות, שטחים לחים וערבות עשב.
חורף גם בשטחים יובשניים בספר המדבר ודיונות חול בקרבת חופי ימים.

ינשוף השדות מקנן על הקרקע, על פי רוב בביצות, שטחים לחים, ערבות עשב ושדות חקלאיים. הוא נפגע מייבוש הביצות ומשינוי והרס שטחי הבור, כמו גם מהרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים. פרטים המקננים בשדות מעובדים חשופים לפגיעה על ידי כלים חקלאיים או על ידי מינים מתפרצים דוגמת תנים, נמיות ועורבים. לא ידוע כיצד מושפע המין מהעלייה במספרי התנשמות המשמשות כמדבירים ביולוגיים בשטחים חקלאיים (למעלה מ- 2,000 תיבות קינון מוצבות כיום בשטחים חקלאיים, יוסי לשם בע"פ).

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

ינשוף השדות מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה בשל המספר הזעום של זוגות המקננים בישראל. יתכן שקינון המין בארץ מוגבל בעיקר לשנים של התפרצות נברנים. חסרים סקרים מקיפים בשטחי קינון פוטנציאליים דוגמת רמת הגולן, העמקים הצפוניים ושפלת יהודה.

מומלץ לשמר את מקומות החיות האיכותיים שבהם אותר בשנים האחרונות קינון של ינשופי שדות, מרביתם בשפלת יהודה. נדרשים סקרים מקיפים לבחינת הימצאותו של המין באזורים בהם קינן בעבר דוגמת רמת הגולן, בקעת הירדן ושפלת יהודה. כמו כן אין מידע על האינטראקציה בין ינשופי השדות למיני דורסים אחרים, ולכן באזורי קינון של ינשופי שדות יש להימנע מהצבת תיבות קינון לתנשמות ולבזים מצויים.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Mendelssohn, H. 1975. Report on the Status of Some Bird Species in Israel in 1974. I.C.B.P. 12:265-270.
• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.