בתי גידול | בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, גידולי שדה ושדות בור, עמקים לחים |
סטטוס בארץ | מקיץ |
סטטוס קינון בארץ | מקנן |
אופי הנדידה | מין משוטט (נומאדי) |
רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני |
תצורת נוף | מישורים ועמקים, ביצות, גדה סבוכה, בתי גידול לחים |
תצורות צומח | חקלאות - גידולי שדה, עשבוניים, סבך ביצה וגדות נחלים |
צפיפות צומח | נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית |
מיקום הקן | קרקע |
סוגי מזון | חולייתנים יבשתיים |
שיחור מזון | על הקרקע |
גדלי גוף | קטן (עד 500 גרם) |
גורמי סיכון | הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים |
ינשוף בינוני בגודלו, לבושו חום כהה מפוספס בחלקים העליונים ובחזה, קרם בהיר בחלקים התחתונים. עיניו צהובות וציציות "אוזניו" קצרות.
ינשוף השדות הוא דורס-לילה הפעיל גם ביום ומרבה לצוד באור מלא, בשעות הבוקר ואחר הצהריים. שיטת הציד שלו מזכירה את הזרונים, סריקה בריחוף נמוך ובכנפיים מורמות מעל לשדות פתוחים, בדרך-כלל אל מול הרוח, כשהאוזניים הן אמצעי החישה העיקרי לאיתור הטרף.
עד לשנות ה- 1970 היה ככל הנראה מקנן נדיר למדי בצפון הארץ ובמרכזה, במיוחד בשנות התפרצות נברנים (סלע 1975, פז 1986, Shirihai 1996).
מאז התמעטו מאוד תצפיות הקינון. קן עם גוזלים נאסף על ידי חקלאי באביב 1998 באזור חמדיה (קובי מירום, בע"פ), פרחון דרוס נמצא ליד גדרה באביב 2005 ושלוש משפחות נצפו בשפלת יהודה באביב 2016, שהייתה שנת התפרצות נברנים באזור זה (עזרא חדד, בע"פ).
מקנן על הקרקע, על פי רוב בביצות, שטחים לחים וערבות עשב.
חורף גם בשטחים יובשניים בספר המדבר ודיונות חול בקרבת חופי ימים.
ינשוף השדות מקנן על הקרקע, על פי רוב בביצות, שטחים לחים, ערבות עשב ושדות חקלאיים. הוא נפגע מייבוש הביצות ומשינוי והרס שטחי הבור, כמו גם מהרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים. פרטים המקננים בשדות מעובדים חשופים לפגיעה על ידי כלים חקלאיים או על ידי מינים מתפרצים דוגמת תנים, נמיות ועורבים. לא ידוע כיצד מושפע המין מהעלייה במספרי התנשמות המשמשות כמדבירים ביולוגיים בשטחים חקלאיים (למעלה מ- 2,000 תיבות קינון מוצבות כיום בשטחים חקלאיים, יוסי לשם בע"פ).
עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.
ינשוף השדות מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה בשל המספר הזעום של זוגות המקננים בישראל. יתכן שקינון המין בארץ מוגבל בעיקר לשנים של התפרצות נברנים. חסרים סקרים מקיפים בשטחי קינון פוטנציאליים דוגמת רמת הגולן, העמקים הצפוניים ושפלת יהודה.
מומלץ לשמר את מקומות החיות האיכותיים שבהם אותר בשנים האחרונות קינון של ינשופי שדות, מרביתם בשפלת יהודה. נדרשים סקרים מקיפים לבחינת הימצאותו של המין באזורים בהם קינן בעבר דוגמת רמת הגולן, בקעת הירדן ושפלת יהודה. כמו כן אין מידע על האינטראקציה בין ינשופי השדות למיני דורסים אחרים, ולכן באזורי קינון של ינשופי שדות יש להימנע מהצבת תיבות קינון לתנשמות ולבזים מצויים.
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
נדירות | |
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון | |