חסידה לבנה
Ciconia ciconia

warning עתידו בסכנה
VU (A2a,C1,C2a1,D1)

author name השתתפו: זאב לבינג'ר, אבנר רינות, ליאור כסלו, אסף מירוז

החסידה הלבנה מוגדרת כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל ירידה מתמשכת בגודל האוכלוסייה ובתחום התפוצה, בשילוב התאמה אזורית לכך שהאוכלוסייה המקננת בישראל היא אוכלוסיית שוליים בקצה גבול התפוצה העולמית של המין. גודל האוכלוסייה קטן מ- 50 פרטים בוגרים וקצב הירידה במספר הפרטים מוערך בלמעלה מ- 50% במשך 3 דורות (49.5 שנה). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה החסידה כמין "בסיכון נמוך" (NT). השינוי במעמד המין משקף החמרה במצב האוכלוסייה, כמו גם הבדלים בשיטות ההערכה.
VU הערכה אזורית נוכחית | NT הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול גידולי שדה ושדות בור, אזור חקלאי כפרי
סטטוס בארץ מקיץ, חולף
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורת נוף מישורים ועמקים, מרחב כפרי
תצורות צומח חקלאות - גידולי שדה, בתה, עשבוניים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן מבנים וחורבות
סוגי מזון חסרי חוליות, חולייתנים יבשתיים
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון אינם ידועים

עוף גדול, ארך רגליים וצוואר, מן הבולטים והמוכרים שבעופות ארצנו.
החסידה ניכרת בלבושה הלבן, למעט אברות תעופה שחורות ופס עין שחור דקיק, מקורה ורגליה אדומים.
בתעופה בולט מאוד הניגוד שבין האברות השחורות לסוככות ולכל שאר חלקי הגוף הלבנים, הצוואר מתוח לפנים והרגליים בולטות מעבר לזנב.
החסידה שקטה בדרך כלל, אך בעונת הקינון מבצעת סדרה של נקישות מקור רעשניות, כשהראש והצוואר מופשלים לאחור על הגב.

חולפת במספרים גדולים באביב ובסתיו, חורפת שכיחה למדי ומקננת נדירה ברמת הגולן ולאורך בקעת הירדן.
החסידה קיננה בארץ בעבר הרחוק, אך הקינון הופסק והוא חודש שוב במהלך שנות ה- 1970. במהלך שנות ה- 1980 הגיע מספר הזוגות המקננים בארץ לכ- 15, מרביתם בגולן, אך מאז ניכרת ירידה הדרגתית ובשנים האחרונות עומד מספר המקננים על 5 - 6 זוגות, ושיעורי הצלחת הקינון שלהם נמוכים ביותר (סנדרה תורג'מן, בע"פ).

מקננת בנופים פתוחים, הכוללים בדרך כלל מקווי מים או בתי-גידול לחים, דוגמת שדות מושקים, אחו לח, גדות אגמים ובריכות. הקן הגדול בנוי מענפים וממוקם על גגות בתים, עמודי חשמל ועצים.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

  • זו-ארץ, ש. 1990. קינון החסידה הלבנה בישראל. ארץ וטבע
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • , 2002. Willem Van den Bossche, Peter Berthold, Michael Kaatz, Eugeniusz Nowak and Ulrich QuernerEastern European White Stork populations: migration studies and elaboration of conservation measuresGerman Federal Agency for Nature Conservation 2002
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתפו: זאב לבינג'ר, אבנר רינות, ליאור כסלו, אסף מירוז

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת חסידה שחורה
חסידה שחורה
חסידה שחורה
חסר מידע DD
תמונה מאת עיט ניצי
עיט ניצי
עיט ניצי
בסכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת פרס
פרס
פרס
נכחד באזורנו RE
תמונה מאת עזניית הנגב
עזניית הנגב
עזניית הנגב
נכחד באזורנו RE