בסכנת הכחדה חמורה
ליאור כסלו
יואב פרלמן
ליאור כסלו
ליאור כסלו
ליאור כסלו
השתתפו:
| בתי גידול | מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני |
| סטטוס בארץ | יציב |
| סטטוס קינון בארץ | מקנן |
| אופי הנדידה | מין יציב |
| רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני, אירנו-טורני, סהרו-סינדי |
| תצורת נוף | הררי, מצוקים |
| תצורות צומח | שיחייה, בתה |
| צפיפות צומח | נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית |
| מיקום הקן | מצוקים |
| סוגי מזון | חולייתנים יבשתיים |
| שיחור מזון | באוויר, על הקרקע |
| גדלי גוף | גדול (מעל 1000 גרם) |
| גורמי סיכון | חמיסת קינים, התחשמלות והתנגשות בכבלים, התנחלות רועי צאן ועדריהם בואדיות מצוקיים, פעילות מטיילים וגולשי מצוקים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת, פעילות מסוקים וכלי טיס באזורי הקינון, ציד ולכידה |
עיט בגודל בינוני, מהיר ואגרסיבי. לבוש הבוגר ניגודי - חזה, בטן וחלקים תחתונים לבנים עם פספוס אורך שחור, מנוגדים לחלקים עליונים חומים כהים, למעט כתם לבן במרכז הגב. לצעירים לבוש אחיד יותר, חום בהיר חלודי - ג'ינג'י. בתכונות רבות אכן מזכיר את הניצים – הן בלבוש הלבן והמפוספס והן ברגליים הארוכות, בעיניים הצהובות, בזנבו הארוך והמעוגל וכן בהרגלו לצוד יונים ועופות אחרים באוויר.
יציב נדיר ביותר ברמת הגולן, מזרח השומרון, מדבר-יהודה והנגב. אוכלוסיית החבל הים-תיכוני מונה זוגות בודדים ובחבל המדברי נותרו פחות מעשרה זוגות.
בעבר קינן בכל האזורים ההרריים והמצוקיים, מהחרמון ועד הרי אילת.
האוכלוסייה בצפון הארץ נפגעה קשה במהלך שנות ה- 1960 וה- 1970 כתוצאה מהשימוש בחומרי הדברה לא סלקטיביים בחקלאות. כך נעלמו כל הזוגות שקיננו בגליל, בכרמל ובהרי יהודה.
במהלך שנות ה- 1980 וה- 1990 נפגעו מרבית הזוגות שקיננו בשומרון כתוצאה מחמיסת קינים ובמקביל פסק גם הקינון בהרי אילת. בשני העשורים האחרונים נשאר גודלה של האוכלוסייה המקננת פחות או יותר יציב, כאשר גורם האיום המשמעותי ביותר הוא התחשמלות, בעיקר של פרטים צעירים הנפגעים על קווי מתח גבוה.
לפי אנליזה כמותית שבוצעה (מודל חיות האוכלוסייה), בקצב הרבייה הנוכחי ההסתברות להכחדת המין בארץ קרובה ל- 100%, וזמן ההכחדה הממוצע עומד על 51 שנה (מירוז והצופה 2017).
גורם הסיכון המשמעותי ביותר שפוגע כיום באוכלוסיית העיט הנצי הוא התחשמלות. מדי שנה מתחשמלים מספר עיטים צעירים, בעיקר באזורי השוטטות שלאחר פריחה.
בשני העשורים האחרונים נעשים מאמצים ניכרים לשמר את אוכלוסייתו של העיט הניצי בישראל. כל אתרי הקינון המוכרים מנוטרים מידי שנה, ובתקופת גידול הגוזלים מופקדת שמירה על קנים החשופים לסכנת חמיסה. כמו כן אתרי הקינון אסורים לגלישת מצוקים והפעילות האווירית סביבם מוגבלת. נעשה מאמץ למגן עמודי חשמל באזורי השוטטות של העיטים הצעירים ובנוסף מדי שנה משוחררים לטבע מספר פרטים צעירים מגרעין הרבייה שבחי-בר כרמל.
העיט הנצי מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה ועתידו תלוי לחלוטין במאמצי הממשק הייעודיים שיבוצעו לשימורו. נראה שאם לא ימצאו פתרונות לבעיית ההתחשמלות, האוכלוסייה בישראל לא תוכל להתקיים לאורך זמן.
יש למזער את הסכנה הנשקפת לעיטים מרשת קווי החשמל העיליים. עד לפתרון מלא או חלקי של בעיה זו, יש להמשיך לאושש את האוכלוסייה על ידי שחרור של פרטים מגרעין רבייה. במקביל יש להמשיך בכל מאמצי הניטור והשמירה על הקנים, בכדי למקסם את כושר הרבייה של האוכלוסייה.
השתתפו:
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
| נדירות | |
| פגיעות | |
| אטרקטיביות | |
| אנדמיות | |
| המס' האדום | |
| פריפריאליות | |
| ערך IUCN | |
| הגדרת סיכון | |
