שליו נודד

Coturnix coturnix

השליו מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך השליו כמין ב"סיכון נמוך" (NT). ההחמרה במעמד המין משקפת הרעה במצב אוכלוסייתו כמו גם שינויים ברמת המידע ובשיטות ההערכה.

בתי גידול	בתה עשבונית, גידולי שדה ושדות בור
סטטוס בארץ	חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורת נוף	מישורים ועמקים, ואדיות רחבים, מרחב כפרי
תצורות צומח	בתה, עשבוניים
צפיפות צומח	בינונית, נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	צמחי
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	הרס וקיטוע מקומות החיות, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי, תמותה מוגברת באזורי הנדידה והחריפה, ציד ולכידה, נטיעות

הקטן בתרנגולאים הנצפים בישראל והיחיד מביניהם שמבצע נדידה ארוכת טווח. צבעו הכללי חום, מפוספס בפסי אורך המסווים אותו באופן מושלם בסביבה עשבונית. למעט בזמן הנדידה, הוא בדרך כלל אינו מעופף לטווחים ארוכים ובשעת סכנה נצמד לקרקע עד שמתקרבים אליו מאוד. קריאתו הצורמנית היא זו שמסגירה בדרך כלל את נוכחותו.

מקנן נדיר ביותר וחולף שכיח.
ראובן ענבר (1971) איתר 18 קנים בעמק בית שאן ובשפלת יהודה ותיאר את המין כמקייץ מקנן שכיח למדי.
בשנות ה- 1980 נצפו עשרות פרטים מקייצים מדי שנה ברמת הגולן, העמקים הצפוניים, עמק הירדן ושפלת החוף, ונאספו מספר עדויות לקינון באזורים אלה (Shirihai 1996).
בעשור האחרון נצפו מספר משפחות עם אפרוחים ברמת הגולן ובשפלת יהודה (עזרא חדד, דן שרון, ליאור כסליו, בע"פ).

מקנן בשטחי בתה עשבונית ובשולי שדות חקלאיים הגובלים בשדות בור.

השליו נפגע בארץ ובעולם משינוי והרס מקומות חיותו, בעיקר בעקבות פיתוח והפיכת שטחי בתה, ערבות עשב ושדות בור לשטחים מבונים וחקלאיים. המעבר לחקלאות מודרנית הביא לצמצום אוכלוסיותיו בשל השינוי שהתחולל משדות חקלאיים קטנים ומגוונים לשטחים גדולים ואחידים (מונוקולטוריים) המעובדים על ידי כלים כבדים. בשל נטייתו לקנן בתוך שדות מעובדים, קניו נפגעים פעמים רבות על ידי הממשק החקלאי. גורם סיכון משמעותי נוסף הוא הציד, השליו ניצוד במספרים גדולים במדינות הים-התיכון, ביניהן מצרים וחופי צפון סיני ורצועת עזה, וגם בישראל השליו הוא עוף מותר בציד (לבעלי רישיון ובעונת הציד בלבד).

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה. החל משנת 2017 (ולפחות עד ל- 2019) נאסר השימוש ב"מכונות שמע" (מכשיר המשמש למשיכת שלווים באמצעות השמעת קריאות שליו מוקלטות) לצורך ציד שלווים.

השליו מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה בשל הירידה התלולה במספר הפרטים המקננים. גודלה המדויק של האוכלוסייה המקננת אינו ידוע, בגלל הקושי להפריד בין פרטים מקננים לפרטים נודדים, כמו גם הקושי לאתר את קיני השלווים או משפחות עם אפרוחים.

בכדי לשמר את המין מומלץ:
- לשמור על שטחי בתה עשבונית פתוחים ורציפים
- ליצור אזורי חיץ עשבוניים סביב שדות חקלאיים
- למזער את מספר השריפות בשטחי בתה
- לעצור את ציד השלווים עד שתתקבל הערכה של מצב האוכלוסייה המקננת בארץ.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.