גבתון הגנים מוגדר כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים, בשילוב התאמה אזורית לכך שהאוכלוסייה המקננת בחרמון היא אוכלוסיית שוליים בקצה גבול התפוצה העולמית של המין. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר גבתון הגנים כמין ש"אינו בסיכון" (LC). השינוי במעמד המין משקף שיפור במידע על תפוצת המין (ישראלי ופרלמן 2013), וכן הבדלים בין המהדורות בשיטות ההערכה.

בתי גידול	טרשים, חרמון - רצועה אלפינית כרקוצית, חרמון - יער ספר הררי
סטטוס בארץ	מקיץ, חולף
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	אלפיני
תצורת נוף	הררי
תצורות צומח	שיחייה, בתה
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	צמחי
שיחור מזון	על הקרקע, על עצים ושיחים
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	אינם ידועים

גבתון קטן ודק גזרה. הזכרים הבוגרים ניכרים על ידי ראש, פס שפם וחזה בגוון אפור זיתי אחיד, גרון צהוב בהיר ובטן כתומה חלודית. הנקבות והצעירים דהויים יותר וגווניהם חומים אפרפרים.
קריאות התעופה קצרות ונוקשות אך השירה רמה ומלודית. מחוץ לעונת הקינון ניזון בזרעים שונים, הגוזלים מואכלים בעיקר בחרקים.

חולף שכיח בכל רחבי הארץ בשתי עונות הנדידה, מקנן נדיר במרומי החרמון.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.