הבז הנודד מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך הבז הנודד כמין ש"נכחד באזורנו" (RE). ההטבה במעמד המין משקפת חזרה שלו לקנן בנופי הארץ בשנים האחרונות, אם כי תצפיות הקינון הן עדיין ספורדיות ולא רציפות ושיעורי ההצלחה בקינון אינם ידועים. יצויין שעל פי מקורות טקסונומיים מסוימים (כולל Birdlife international), הבז המדברי (F. pelegrinoides) מוכר כיום כתת-מין של הבז הנודד. בגלל השוני הניכר במאפייני שתי האוכלוסיות הללו ובמצב השימור שלהן, ההתייחסות אליהן כאן היא כאל שני מינים נפרדים.

בתי גידול	מצוקים בחבל הים-תיכוני
סטטוס בארץ	מקיץ
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני
תצורת נוף	הררי, מרחב עירוני
תצורות צומח	יער, חורש, שיחייה
צפיפות צומח	בינונית, גבוהה
מיקום הקן	מצוקים, מבנים וחורבות
סוגי מזון	חולייתנים יבשתיים
שיחור מזון	באוויר
גדלי גוף	בינוני (500 - 1000 גרם)
גורמי סיכון	הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים

בז גדול, מהיר ואגרסיבי הניזון מעופות שהוא צד באוויר. מקנן באזורים הרריים מצוקיים וכן על בניינים גבוהים בערים. חורף בערים ובשטחים פתוחים עם עצים או עמודי חשמל המשמשים כעמדות תצפית.

מספר זוגות של התת-מין הים תיכוני (F. p. brookei) קיננו עד לשנות ה- 1950 בגליל, בכרמל ובהרי יהודה. זוגות אלה נפגעו ככל הנראה מחומרי הדברה חקלאיים (פז 1986, Shirihai 1996).
בשנים האחרונות נצפו מספר ניסיונות קינון בתל-אביב, בחיפה ובתחנת הכוח בחדרה, וחלקם ככל הנראה הסתיימו בהצלחה. גוזל בשלבי פריחה נאסף באוניברסיטת חיפה באביב 2013, והוא מעיד על קינון שככל הנראה התרחש שם על אחד הבניינים (יגאל מילר, בע"פ).

מין בעל תפוצה קוסמופוליטית רחבה, האוכלוסיות הקרובות ביותר מקננות בקפריסין, תורכיה ויוון

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

בשנים האחרונות נצפו בארץ מספר ניסיונות קינון של בזים נודדים ולכן המין אינו מוגדר כיום כנכחד. מאידך, בכדי להבטיח את עתידו בישראל יש לצמצם את השימוש ברעלים בחקלאות ולעצור את השימוש בכדורי עופרת לציד עופות.

הבז הנודד ניזון מעופות המהווים גם עופות ציד, דוגמת יונים וחוגלות. הללו עשויים להכיל בגופם שאריות של כדוריות ציד ולגרום לכן להרעלת עופרת אצל הבזים. בכדי לשמור על הבזים הנודדים כמו גם על כל יתר העופות הדורסים, מומלץ להפסיק את השימוש בתחמיש עופרת לצורכי ציד.

• הצופה, א. ומירוז, א. 2015. תכנית אב לשימור העופות הדורסים בישראל. מסמך פנימי של רשות הטבע והגנים.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.